ביוני אשתקד התייחס שופט בית המשפט העליון,
אליקים רובינשטיין,
בחריפות יוצאת דופן למנהגו של עו"ד
דוד גולן, המתמחה בתחום התעבורה, לערער שוב ושוב על תקפותו של מכשיר ה"ינשוף". וכך כתב: "נוכח החלטותיו המפורשות של בית משפט זה, נתקשיתי להבין כיצד הוגשו שתי הבקשות הנוכחיות, ואף כיצד - והדברים נאמרים כמובן בלא כל רצון לפגוע - מסביר הסניגור ללקוחותיו באשר לסיכויי ההליך, מקום שבית המשפט אף אינו מסתמך על ה'ינשוף' כשלעצמו אלא על רכיבים נוספים. ומה על זמנם של בית המשפט ועובדיו (השופט - ניחא, זמנו כקליפת השום)".
היה זה לאחר שבמקרה קודם כבר העיר רובינשטיין לגולן: "תמהני מדוע לבטל את זמנו של בית המשפט בבקשה שאין לה תוחלת על-פי הכללים הנוהגים, ואציע כי הסניגור הנכבד, המתמחה בתחום, ישקול זאת היטב במבט צופה פני העתיד". כאשר גולן לא קלט את המסר, חייב אותו רובינשטיין בפעם הבאה בהוצאות אישיות של 1,000 שקל לטובת המדינה.
באותה החלטה בחודש יוני ביקש רובינשטיין מגולן לנמק מדוע אין להטיל עליו שוב הוצאות לטובת המדינה. כעבור שלושה חודשים (2.9.12) החליט רובינשטיין לנהוג עימו במידת החסד: "נוכח הודעת עו"ד גולן בפסקה 16 לתגובתו, קרי, כלשונו: 'כי הפנים היטב את המסר אותו ביקש בית המשפט הנכבד להעביר, והוא מתחייב לחדול להבא מהגשת בקשות בעלות אופי דומה, ויעשה זאת רק במקרים המצומצמים המצדיקים זאת', ונוכח ימי הרחמים והסליחות בחודש אלול, לא יחויב הפעם בהוצאות אישיות".
שש בקשות בתוך חודש האם גולן עומד בהתחייבותו? הוא אכן הפסיק לתקוף את מכשיר ה"ינשוף", אך ממשיך להגיש עוד ועוד בקשות רשות ערעור בגלגול שלישי - הנדחות שוב ושוב. בדיקת News1 מצאה, כי רק בחודש האחרון (מאז 8.12.12) הגיש גולן לא פחות משש בקשות כאלו, שכולן נדחו.
בכל הבקשות טען גולן, כי מדובר במקרים יוצאי דופן המעלים סוגיות עקרוניות חשובות, ולכן יש לאפשר לו לערער לעליון לאחר שהפסיד במחוזי. ובכל המקרים נאלצו שופטי העליון לבזבז זמן כדי להזכיר לו את ההלכה הידועה היטב בדבר המשורה בה מודד בית המשפט בקשות ערעור בגלגול שלישי.
חמש מבין הבקשות נדחו בידי השופט
אורי שהם, אשר אולי לא שם לב לסדרתיות בה פועל גולן, ואולי לא היה ער לאותה הערה של רובינשטיין בדבר "בקשה שאין לה תוחלת על-פי הכללים הנוהגים" ואת תמיהתו "כיצד מסביר הסניגור ללקוחותיו באשר לסיכויי ההליך". שמא הגיעה העת לשקול שוב הטלת הוצאות אישיות על מי שמבזבז בצורה שיטתית את זמנו של בית המשפט, ואשר יש לתהות מה הוא אומר ללקוחותיו בנוגע לסיכויי הערעור.