שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה,
רבקה למלשטריך-לטר, קיבלה החלטה בלא לשמוע את אחד הצדדים וכללה בה הוראות שאיש מהצדדים לא ביקש. כך קובע (8.1.13) שופט בית המשפט העליון,
צבי זילברטל.
למלשטריך-לטר דנה במחלוקת בין מנהלי עזבונו של קלמן וכטל, שהחזיק ב-50% ממניות חברת קבוצת המסיעים, לבין שותפו אברהם שטיגליץ. במסגרת זו נקבע באוקטובר אשתקד הסדר להערכת שווי החברה לקראת אפשרות שאחד הצדדים ירכוש את חלקו של האחר, כיצד היא תתנהל מבחינה תקציבית וכיצד יוכלו מנהלי העיזבון - יצחק וכטל ומטל סטולר - לבחון את מסמכיה.
כעבור שלושה שבועות הגישו וכטל וסטולר בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט, בטענה ששטיגליץ מונע מנציגם, רו"ח עופר אלקלעי, לעיין במסמכי החברה. לאחר שקיבלה את תגובתו של שטיגליץ, ובלא שקיימה דיון, הבהירה למלשטריך-לטר חלק מסעיפי ההסדר והוסיפה הוראות שלא נקבעו בהסדר המקורי, כגון חיובו של אלקלעי לחתום על הסכם סודיות בטרם יעיין במסמכים. עוד קבעה, כי על הצדדים לפנות לפוסק (שהתמנה לפי ההסדר המקורי) כדי שיכריע במחלוקות ביניהם.
וכטל וסטולר טענו בערעורם, כי למלשטריך-לטר לא יכלה להכריע מבלי שהם יגיבו לתגובתו של שטיגליץ. עוד טענו, כי "קביעת מקצת ההסדרים שנוספו בהחלטה (מעבר למה שגובש בהסדר) נעשתה ללא סמכות וחלקם אף פוגעים בזכויות הנתונות להם על-פי דין. נטען גם, כי למעשה בית משפט קמא הרחיב את סמכויותיו של הפוסק מעבר למוסכם בהסדר".
קושי מבחינת מה שיש ומה שאין זילברטל קיבל את הערעור. לדבריו, "עיון בהחלטתו של בית משפט קמא ובבקשה שהוגשה לו על-ידי המבקשים על-פי פקודת הבזיון, מעלה כי ההחלטה האמורה מעוררת קושי הן מבחינת מה שיש בה, הן מבחינת מה שאין בה: ההחלטה כוללת תוספות ושינויים להסדר, מבלי שהצדדים טענו לכך ומבלי שביקשו זאת; מאידך-גיסא, ההחלטה אינה דנה בסוגיית הביזיון.
"...בית משפט קמא כלל לא הכריע בבקשה שהובאה לפתחו, קרי, אם ההסדר אכן הופר ואם כתוצאה מההפרה (ככל שהיתה) יש מקום לנקוט נגד המשיבים בהליכים לפי פקודת הביזיון. תחת זאת קבע בית משפט קמא שורה של הסדרים חדשים (למשל באשר לסמכויות הפוסק), אף מבלי לשמוע טענות לעניין זה. אף אם סבר בית משפט קמא שיש באותם הסדרים כדי לשפר ולייעל את ההסדר הראשוני בין הצדדים (וכדי לחסוך את הפניות המרובות אליו) ספק אם הדברים נעשו במסגרת הדיונית הראויה, ואם היה מקום לעשות כן בלי שהתקיים דיון שבו הייתה לצדדים הזדמנות להשמיע את טענותיהם".
עוד מעיר זילברטל, כי למלשטריך-לטר הייתה צריכה לקיים דיון בבקשה לפי פקודת הביזיון, כפי שכבר נפסק לא פעם בידי בית המשפט העליון. הוא מזכיר, כי מדובר בהליך המתקרב לתחום הפלילי ולכן ראוי לאפשר לצד נגדו מוגש ההליך להגיב עליו, שכן אין דנים אדם אלא בפניו. זילברטל הורה להחזיר את התיק ללמלשטריך-לטר כדי שתכריע בבקשה לגופה.