ועדת העבודה של הכנסת אישרה (יום ד', 16.1.13) תקנות לפיהן לשכות תיווך פרטיות יהיו רשאיות לגבות מעובד זר בענף החקלאות שהן מטפלות בעניינו, ושתיווכו לעבודה נעשה במסגרת התקשרות בינלאומית שלישראל צד בה (נכון לעכשיו קיימת התקשרות כזאת עם תאילנד), סכום חד פעמי של 3,101 שקלים.
הסכום ייגבה עם כניסתו של העובד לישראל, בתמורה לשירותים אותם מחויבת לשכת התיווך להעניק לעובד הזר, כמו טיפול בדרכונים ואשרות, סיוע בבקשות לפיצוי וקצבאות, סיוע בבעיות המתעוררות בין עובד ומעסיק ועוד.
אם עזב העובד הזר את ישראל בטרם חלפו 3 שנים ממועד כניסתו לארץ, על לשכת התיווך להחזיר לו חלק יחסי מכספו. לדרישתו של יו"ר הוועדה, ח"כ
חיים כץ, כספו של העובד יושב לו תוך 30 יום מרגע שנודע על עזיבתו.
עובדים זמניים, שהגיעו לישראל לחודשי עבודה ספורים בלבד, לא ישלמו כספים ללשכות הפרטיות ולא יקבלו שירותים מלשכות תיווך. יודגש כי לא ייגבה כל סכום מעובד זר שהגיע לישראל עד יום תחילת התקנות, 1 במרס 2013.
מאז ספטמבר 2010, עת פקעה הוראת השעה המתירה לגבות תשלום מעובד זר ועד אישור תקנות אלה, חל איסור לגבות מהם כספים.
גבי בורנשטיין, בעל לשכה פרטית בחקלאות, טען בדיון: "לא אני ממיין את העובד ולא אני מגייס אותו. מדוע אני הוא זה שצריך להפסיד כספים אם הוא עוזב? אנחנו ממתינים להם חודשים, מכשירים אותם, משלמים אגרות והם נוטשים פתאום. לא הוגן להטיל את הכל עלינו".
לעומתו טענה עו"ד מיכל תג'ר מעמותת קו לעובד: "הסכומים שדורשים מהעובדים לשלם למתווכים גבוהים מדי. הם מרוויחים שכר מינימום במקרה הטוב, ונדרשים להוצאות של 11 אלף שקל, הכוללים תשלום ללשכת התיווך, עוד 400 דולר ללשכת הכשרה בחו"ל ו-1,500 דולר כרטיסי טיסה".
יו"ר הוועדה ח"כ כץ אמר: "העובדים הזרים הם בני אדם שהותירו את כל מה שיש להם מאחור ובאו לכאן. הם זכאים לתנאים הוגנים ואנושיים. עם זאת, לפני בואם הם מיודעים על כך שיידרשו לשלם והם מחליטים שהסיכון משתלם להם".