וירוס השפעת, מסתבר, הוא וירוס מתוחכם ביותר, הנושא בתוכו מעין שעון, המורה לו מתי בדיוק לתקוף כדי להשיג את ההשפעה המקסימלית. כך עולה ממחקר שפורסם בכתב העת Cell Reports.
השעון המולקולרי הפנימי מגלה לווירוס כמה זמן נדרש לו כדי להתרבות, להדביק תאים אחרים ולהתפשט לאנשים אחרים.
במידה שהווירוס יתקוף מוקדם מדי, הוא יהיה חלש מדי, ואם יתקוף בשלב מאוחר, הרי שלמערכת החיסונית יהיה די זמן כדי להילחם חזרה.
לדברי החוקרים, מבית הספר לרפואה הר סיני שבניו-יורק, מציאת דרכים לאתחול השעון יכולה להוביל לפיתוח טיפולים חדשים. ברגע שהווירוס חודר לתא אנושי, הוא נזקק לגנוב משאבים כדי להתרבות ולשגשג בגוף בשלב בו המערכת החיסונית מגיבה לנוכחות הווירוס. לכן עולה השאלה - כיצד הווירוס יודע כמה זמן דרוש לו כדי לתקוף?
החוקרים גילו כי הווירוס צובר באיטיות חלבון אחד ספציפי הנקרא NEP, לו הוא זקוק כדי לצאת מהתא ולהתפשט לתאים אחרים - ובסופו של דבר לאנשים אחרים. כדי לא ליצור כמות מוגזמת של NEP, הווירוס קושר את ייצורו לזה של חלבון נוסף בשם NS1. אם יעשה זאת מהר מדי לא יצליח להתרבות בצורה תקינה בתא. מצד שני, השגת החלבון בצורה איטית מדי מאפשרת למערכת החיסונית להגיב לפני שהווירוס יכול להימלט - לחסל אותו ולמנוע זיהום.
החוקרים מקווים שהתגלית תוביל לפיתוח תרופות אנטיווירליות חדשות שיכוונו לשעון הפנימי של הווירוס ואלו יספקו פלטפורמה חדשה לחיסונים נגד שפעת.
ידוע כי לווירוס יש חלון הזדמנויות של כשמונה שעות בתא כדי ליצור כמות מספקת של העתקים ולהמשיך להתפשט לפני שהתא מתריע על נוכחותו. ברמה רחבה יותר, הווירוס זקוק ליומיים של פעילות מתמשכת כדי להדביק כמות מספקת של תאים שתאפשר התפשטות לאדם אחר.
המטרה של החוקרים היא לעקוב אחר השעון הפנימי של השפעת כדי למצוא דרכים לפגוע בו וכך למנוע את התפשטות הווירוס.
