אישה מרונית המסרבת להמיר את דתה באופן זמני לצורך גירושין, תשלם לבעלה פיצוי של 50,000 שקל. כך קבעה (17.1.13) שופטת בית המשפט למשפחה בחיפה,
אלה מירז.
בני הזוג נפרדו לפני מספר שנים, לאחר שהאישה בגדה בבעל תוך קיום יחסי מין עם שותפו. מאוחר יותר היא הגישה נגדו תלונה שקרית על אונס ועל סרסרות, והיא אף הורשעה בשל כך ונדונה למאסר על תנאי. הבעל חי עם בת-זוג אחרת, אולם בני הזוג אינם יכולים להתגרש משום שהדת המרונית אוסרת על גירושין.
מכובדי המרונים הציעו לבני הזוג להמיר את דתם באופן זמני, להתגרש ואז לחזור לדת המרונית. הבעל הסכים אך האישה סירבה, בטענה שהדבר נוגד את אמונתה. הבעל הביע תמיהה כיצד אישה שעשתה מעשים כה בלתי מוסריים ובלתי חוקיים, מביעה לפתע התנגדות על-רקע מצפוני, ואילו האישה טענה שחופש הדת אינו מאפשר לכפות עליה להמיר את דתה ולו באופן זמני.
מירז אומרת, כי אכן יש חשיבות רבה לחופש הדת, אך "יש לבדוק באם הסיבה לסירובה של הנתבעת להתגרש מהתובע, אכן נעוצה בבחירתה שלא להמיר את דתה, או בסיבות אחרות פסולות שהועלו בחוסר תום לב". מסקנתה של מירז היא, שמדובר בסירוב חסר תום לב:
"התנגדותה לפעול על-פי הפתרון המוצע ללא נימוק אמיתי ומשכנע, מוביל למסקנה כי בבסיס סירובה עומדים נימוקים ושיקולים בלתי ענייניים, אשר יתכן שקשורים למשקעים הקיימים בין הצדדים מאירועי העבר, או לחצים לקבלת יתרונות כלכליים או זכויות עתידיות. ברי כי אין בשיקולים בלתי ענייניים אלה כדי להוות נימוקי הגנה ראויים לעמידתה של הנתבעת בסירובה".
לאור פסיקת העבר, לפיה סירוב בלתי ענייני להתגרש מהווה עוולה המחייבת בפיצויים, קיבלה מירז את תביעת הבעל במלואה וחייבה את האישה לשלם לו 50,000 שקל ועוד 10,000 שקל הוצאות. מירז גם קבעה, כי האישה תשלם 25,000 שקל נוספים על כל שנת סירוב.