העליון קובע שוב: מחדלי חקירה במשטרה

"מדובר בדיני נפשות ועל-אף העומס המוטל על המשטרה עליה למצות את מירב אפיקי החקירה ולתפוס ראיות רבות ככל הניתן כדי שלפני בית המשפט תונח תשתית ראייתית רחבה ככל האפשר. גם בהתחשב בהלכה לפיה אין המאשימה מחויבת להציג לבית המשפט את 'הראיה המקסימלית' כל עוד הניחה תשתית ראייתית מספקת להרשעה, סבורני כי על המשטרה לתפוס ראיות רבות ואיכותיות ככל שניתן על-מנת שתונח לפני בית המשפט תשתית ראייתית מקיפה ממנה ניתן יהיה ללמוד על התמונה העובדתית לאשורה". כך אומר (יום ב', 21.1.13) שופט בית המשפט העליון, יורם דנציגר, בפסק דין נוסף המותח ביקורת על מחדלי חקירה של המשטרה. הוא מוסיף: "ככלל על בית המשפט להעדיף הרשעה על יסוד תשתית ראייתית רחבה על פני מינימום ראייתי נדרש, אשר על-אף שהוא מאפשר הרשעה בפלילים הוא מותיר חללים ראיתיים בלתי רצויים ותחושת אי נוחות. לכן, על המשטרה מוטלת לטעמי חובה לפעול לאיתורן של כל הראיות שעשויות להיות רלוונטיות הן למלאכת החקירה והן למלאכת הכרעת הדין". דנציגר אומר, כי הוא מצרף את קולו לאמירותיו של השופט אליקים רובינשטיין בדבר המספר הגדול מדי של מקרים בהם מתגלים מחדלי חקירה. הוא מצטט בהסכמה את דבריו של רובינשטיין בנובמבר שעבר: "מצפה אני ליום בו תבוא הפרקליטות לאולמנו ותאמר, הנה מה שעשינו בצוותא עם המשטרה כדי לצמצם מחדלי חקירה, הנה לקחים שהפקנו מתיקים אלה ואלה. האם מוגזם לייחל לכך?". ודנציגר מוסיף: "אין לי אלא לצרף קולי לדברים אלו שמבטאים את הקושי מולו מתמודדים בתי המשפט במלאכתם היומיומית אל מול מחדלי חקירה". הדברים כלולים בהחלטתו של בית המשפט העליון לדחות את ערעורו של שאדי סאלח על הרשעתו בהצתת אנטנה של פרטנר בבית ג'אן. בית המשפט העליון קובע, כי היו כמה מחדלי חקירה, ובראשם: הימנעות המשטרה מלבדוק את כל סרטי מצלמות האבטחה שברשות פרטנר. עם זאת נקבע, כי המחדלים אינם יוצרים ספק סביר באשמתו של סאלח. השופטים יצחק עמית ודפנה ברק-ארז הצטרפו לפסק דינו של דנציגר. את סאלח ייצג עו"ד עלי נאיף, ואת המדינה - עו"ד שאול כהן.