לקראת ט"ו בשבט מרבים ברכישת פירות שונים לשם עריכת סדרי ט"ו בשבט, כאשר חלק ניכר מהפירות מיובאים מחו"ל. מכון כת"ר לכלכלה על-פי התורה הוציא נייר עמדה בו בחן האם קיימת חובה על-פי ההלכה להעדיף רכישת פירות אשר גדלו בארץ ישראל ע"י מגדלים יהודים, על פני רכישת פירות מיובאים. לשאלה זו התייחס המכון דרך שלושה היבטים: מצד העם – העדפת רכישה מיהודים, מצד הארץ – חיזוק יישוב הארץ ומצד התורה קדושת הפירות וקיום מצוות התלויות בארץ.
רכישה מישראל: "יש להעדיף רכישת מוצרים מיהודים אפילו כאשר הדבר כרוך בתשלום גבוה יותר". אומנם אם היהודי מעלה את המחיר ביחס למי שאינו יהודי, באופן שרכישה ממנו מהווה הפסד מרובה – מותר לרכוש גם ממי שאינו יהודי. יש עוד לציין שכאשר מדובר בישראלי המצוי בסכנה של התמוטטות כלכלית הרי שהרכישה ממנו מחויבת גם מדין צדקה ועל כן יש לרכוש אצלו אף אם הדבר כרוך בהפסד מרובה – בכפוף ליכולתו הכלכלית של הרוכש.
חיזוק יישוב ארץ ישראל: רכישת תוצרת חקלאית ישראלית מחזקת את עבודת האדמה בארץ ישראל המהווה מצווה חשובה. לחיזוק מצוות יישוב ארץ ישראל ששקולה כנגד כל מצוות שבתורה, וכל כן בודאי שיש להעדיפה על פני תוצרת חקלאית מחו"ל. עניין זה חשוב בכל השנה אך עוד יותר מכך בט"ו בשבט בו אנו מדגישים במיוחד את ערך הנטיעות בפרט והחקלאות בכלל בארץ ישראל.
קדושת הפירות: "יש מהפוסקים שמשמע מדבריהם שכאשר מונחים לפני אדם פירות מסוגים שונים – עליו להקדים ולברך על פירות ארץ ישראל כיוון שיש בהם מעלת שבח ארץ ישראל. ואף הפוסקים הסוברים שאין דין קדימה הלכתית בברכה על פירות ארץ ישראל. מודים שמעלה וקדושה מיוחדת יש באכילת פירות אלו".
ראש מכון כת"ר, הרב שלמה אישון: "לקראת ט"ו בשבט נכון לרכוש פירות שגדלו בארץ ישראל ולהעדיפם על פירות מיובאים מחו"ל. העושה כך מחזק את החקלאים ואת החקלאות היהודית בארץ, ושותף בזה במצוות יישוב ארץ ישראל. כמו-כן מראה הוא בכך את הכרתו במעלתה וחביבותה של ארץ ישראל ובקדושת פירותיה".