תלונה של מאמנת בהתמחות, שטרם התבררה לגופה, הביאה את הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין להשהות את קבלתה של עורכת דין ללשכה. ואולם, ההחלטה התקבלה בצורה פגומה ובית המשפט הורה (23.1.13) לוועד המרכזי לדון בה מחדש.
מיה גד-מסטיי הגישה ללשכה תלונה נגד עו"ד סיגלית בנטון, שבמשרדה התמחתה יחד עם הח"כית לשעבר ענבל גבריאלי, וייחסה לה התעללות פיזית ונפשית בזמן ההתמחות. בתגובה הגישה בנטון תלונה נגד גד-מסטיי, בה ייחסה לה התבטאות בלתי ראויה כלפיה, טענה שהיא צירפה את גבריאלי לתלונה ללא ידיעתה וייחסה לה מחיקת מסמכים ממחשב המשרד.
בשל תלונה זו של בנטון, ובניגוד לעמדת ועדת ההתמחות של הלשכה, החליט הוועד המרכזי בספטמבר 2012 שלא להעניק לגד-מסטיי את הרישיון עד לבירור התלונה. גד-מסטיי טענה בפנייתה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, כי ההחלטה הבלתי-מוצדקת גרמה לה לנזקים כלכליים ניכרים.
השופט
אליהו בכר קבע, כי הוועד המרכזי לא הסביר מדוע החליט בניגוד להמלצת ועדת ההתמחות, העביר לגד-מסטיי את פרוטוקול הישיבה רק לאחר שעתרה לבית המשפט, הוא לא העניק לה זכות טיעון ולא נימק את החלטתו. עוד הוא מציין, כי נראה שהעילה העיקרית להחלטה הייתה תלונה נוספת, כאילו גד-מסטיי התחזתה לעורכת דין, אך תלונה זו נגנזה לאחר מכן. לאור כל אלו, הורה בכר לוועד המרכזי לדון שוב בנושא.
בכר אף שיגר לוועד המרכזי רמז עבה בנוגע לתוצאה הנכונה לדעתו: "כחלק מהשיקולים שיפעיל הוועד המרכזי, ומבלי לקבוע מה משקלם של אלה בשיקולי הוועד המרכזי, תילקח בחשבון העובדה ולפיה פסיקת בתי המשפט לסוגיהם התייחסה ברובה למי שהוגשו כנגדם כתבי אישום פליליים או שהתנהלה כנגדם חקירה פלילית, בחלקם בעבירות קשות, להבדיל מקובלנה משמעתית שעיקרה ניבולי פה. עוד יילקח בחשבון העונש הצפוי לעותרת ככל שתורשע משמעתית בקובלנה ולשם כך אף תתקבל, ככל הנדרש, עמדת ועדת האתיקה של הלשכה, על-מנת שלא תימצא העותרת נענשת כבר עתה בעוד העונש הצפוי לה בתום ההליך אינו הולם את אי קבלתה ללשכה כבר כעת".