נשיא בית המשפט העליון,
אשר גרוניס, ביטל (יום א', 3.2.13) החלטה של שופטת לפסול את עצמה לנוכח השמצות קשות מצידו של אחד הצדדים. בצעד נדיר חייב גרוניס את מי שביקש את הפסילה בתשלום הוצאות בסך 15,000 שקל.
יוסף אמודאי הגיש תביעת לשון הרע נגד צבי צבעוני, אשר הגיב בתביעה משלו. שופטת בית משפט השלום בתל אביב,
חנה ינון, דחתה את בקשתו של צבעוני למחוק על הסף את התביעה נגדו. בתגובה ביקש ממנה צבעוני לפסול את עצמה, בטענה ל"שקרים פליליים" של אמודאי וכי היא קשורה "לגורמים פליליים" האחראים להגשת התביעה נגדו.
ינון ציינה בהחלטתה, כי צבעוני הגיש 22 תביעות וב-11 מהן ביקש לפסול את השופטים. היא הדגישה, כי אין לה ולא היה לה כל קשר לגורם פלילי בימי חייה, היא דנה בתביעות אזרחיות בלבד וכי העלאת טענה זו היא "לא רק הזויה אלא חמורה וקיצונית מכדי להעלותה נגד שופטי ישראל". עם זאת, החליטה ינון לפסול את עצמה, לאחר שנוצר אצלה ספק האם תוכל לנהל כיאות את התיק, לאור איומו של צבעוני אור "לטפול כוונה פלילית" עליה וטענתו לפיה פעלה לפי "השפעה פלילית מבחוץ".
המבחן הוא אובייקטיבי אמודאי ערער על ההחלטה וגרוניס קיבל את הערעור. לדבריו, "גם בתשובה לערעור זה, כמו בבקשת הפסלות, אין המשיב בוחל במילים וסגנונו אינו מקובל בהליכים משפטיים. השימוש בלשון כה בוטה והטחת האשמות בשופטים ללא כל בסיס מקשה על קיום בדיקה עניינית ורצינית של הטענות, זאת בשעה שבקשה לפסילת שופט מחייבת רצינות בטרם יוטל צל כבד על השופט אישית ועל מערכת השפיטה כולה". עוד הוא מעיר, כי גם השופטת
ריבה ניב פסלה את עצמה מלדון בתביעתו של צבעוני נגד אמודאי בשל טענות דומות שלו.
גרוניס מציין, כי התערבות של בית המשפט העליון בהחלטה של שופט לפסול את עצמו נדירה עוד יותר מאשר התערבות בדחיית בקשת פסילה, וכי יש לתת משקל לתחושתו של השופט. "עם זאת, המבחן לפסילת שופט, בין אם מדובר בפסילה עצמית ובין אם מדובר בסירוב לפסילה, הוא אובייקטיבי, ולפיכך, להתחשבות בעמדת השופט לפסול עצמו יש גבולות. גבולות אלו נקבעים על-פי אמת המידה המקובלת של חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים", הוא קובע.
גרוניס מדגיש: "אין לתת יד לניסיון להטיל מורא על שופטים עד כדי סיכול ההליך השיפוטי התקין. יש למנוע מצב בו בעל דין מנסה להביא להחלפת השופט באמצעות הפצת איומים נגדו. הגשת בקשות פסלות חסרות יסוד כל אימת שהחלטות שנתנו שופטים אינן לשביעות רצון בעל דין מהווה ניצול לרעה של זכות הגישה לערכאות, ויש לגנות התנהלות זו מכל וכל".
מתדיין טרדן המטריד שופטים בהמשך מתבטא גרוניס כלפי צבעוני בלשון חריפה במיוחד ונדירה מאוד בפסיקתו: "מדובר, איפוא, במתדיין טרדן, המטריד שופטים שהחלטותיהם אינה לשביעות רצונו, בהגשת בקשות חסרות שחר לפסילתם. לעיתים המערער מגדיל לעשות בהגשת בקשה 'מקדימה' להגשת בקשת לפסילת השופט אם החלטה שתינתן לא תהא לשביעות רצונו... פסילה עצמית של המותב אינה הדרך הראויה לטיפול במתדיינים סדרתיים דוגמת המערער, ומשמעות הפסילה היא, במקרים אלו, שעל מותב אחר יפול הנטל לדון באותו עניין. נוכח התנהלותו של המשיב, ניתן להניח שטענות דומות יועלו מצידו נגד השופט או השופטת שהתיק ינותב אליהם, וכך חוזר חלילה. מובן שאין לאפשר זאת".
בפיו של גרוניס גם ביקורת על ינון: "במקרה דנא תהתה אומנם השופטת אם תוכל להמשיך לנהל את הדיון באופן תקין. ואולם, הרקע להחלטתה לפסול עצמה נובע מאיומי המשיב ומטענותיו בנוגע להשפעה פלילית עליה, כביכול. בנסיבות אלו לא קמה עילה אובייקטיבית לפסילת השופטת. יש לזכור כי הזכות לשבת בדין היא גם החובה לעשות כן, והשתחררות בלתי ראויה של השופט מהדיון במשפט עלולה לפגוע בהגינות המשפט ובאמון הציבור".
לבסוף קובע גרוניס, כי מי שמבזבז בצורה כזו את משאביה של מערכת המשפט, מן הראוי שישלם על כך. הוא חייב את צבעוני לשלם לאמודאי 10,000 שקל, ולאוצר המדינה - 5,000 שקל. את אמודאי ייצג עו"ד רון קולנברג.
