בעלי מניות מיעוט בחברה ייחשבו לבעלי עניין לצורך אישור עסקות עם בעלי השליטה, רק אם מדובר בעניין אישי ישיר ולא בעניין אישי עקיף. כך קובעת (31.1.13) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב,
רות רונן.
נקודת המוצא של רונן היא, שייתכנו מצבים בהם יש גם לבעלי מניות מיעוט עניין בעסקות בעלי עניין המובאות ל"אישור המשולש": ועדת הביקורת, הדירקטוריון והאסיפה הכללית. לכן, יש צורך לבחון את מהותו של העניין האישי, כדי להחליט האם יש להוציא מכלל המצביעים באסיפה הכללית גם את אותם בעלי מניות מיעוט.
רונן מדגישה: "לא כל מחלוקת בין בעל השליטה לבין בעל מניות המיעוט, הופכת את בעל מניות המיעוט המתנגד לעסקה, לבעל עניין אישי הפסול מלהצביע בה. קיומם של מאבקים בין הרוב לבין המיעוט, קיומם של אינטרסים מסחריים לגיטימיים של בעל מניות המיעוט, אין די בהם כשלעצמם כדי לשלול את ההנחה כי בעל מניות המיעוט כשיר להצביע ביחס לעסקה, כמי שאינו בעל עניין אישי בה".
לדברי רונן, יש להבחין בין עניין אישי ישיר לבין עניין אישי עקיף. הראשון, הפוסל את בעל מניות המיעוט מלהצביע על עסקת בעלי העניין, הוא למשל כאשר מדובר על עסקה לה שותף גם בעל מניות המיעוט, או כאשר הלה מתחרה מול החברה על אותה עסקה ולכן יש לו עניין שלא תצא לפועל.
לעומת זאת, אין למנוע מבעל מניות המיעוט להשתתף בהצבעה כאשר יש לו רק עניין אישי עקיף. "הטענה של הרוב במקרים כאלה מתייחסת ליחסים עסקיים של הרוב עם המיעוט במישורים אחרים. טענת הרוב היא כי המיעוט מבקש 'למנף' את הצורך של הרוב בהסכמתו לעסקה (לאור זכות הווטו שניתנה לו במסגרת ס' 275 לחוק החברות), ולכן הוא מתנה את אישורו לעסקה שאלמלא כן היה מאשר אותה בכך שיוטבו תנאי העסקות האחרות שלו עם הרוב".
רונן מדגישה, כי יש להתייחס בזהירות לטענות של בעל השליטה על עניין אישי עקיף של בעל מניות המיעוט, וזאת משני טעמים. ראשית: טענה כזו עלולה להעביר את ההכרעה בעסקה לידי בית המשפט, וזהו מצב בלתי רצוי. שנית: היא מעניקה את כוח ההכרעה למיעוט שבמיעוט, וכך עלול להיווצר מצב בו בעלי שברירי אחוזים יכריעו בענייניה של החברה.
הדברים נאמרו במסגרת החלטתה של רונן לדחות את בקשת חברת נפקו סטאר לראות את בעלי מניות המיעוט בה, חברת קרל גאוס ובעליה, כבעלי עניין אישי באישור שישה הסכמי פשרה בהם התקשרה נפקו סטאר. בעלי השליטה בחברה, ליאון ואילן גולדשטיין, הכריזו שיש להם עניין אישי בהסכמים ולכן יש צורך לאשרם ב"אישור המשולש". נפקו סטאר טענה, כי קרל גאוס מבקשת לטרפד את ההסכמים מנימוקים בלתי רציונליים, ובהם מו"מ שהיא מנהלת עם גולדשטיין לרכישת השליטה בנפקו סטאר.