"אנחנו מצהירים בבית המשפט, שאנחנו לא טוענים שיעקב אפרתי סטה מן השורה. אנו רק טוענים שהוא לא פעל כפי שהיועץ המשפטי
אליקים רובינשטיין ציפה ממנו לטעון". כך הודיעה יום ב', 4.2.13) עו"ד
אביבה חפץ-נוימן מפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) במשפט
הולילנד.
הודעתה של חפץ-נוימן מתייחסת לעסקת קרקעות המלח, בה מואשם אפרתי שקיבל - בתפקידו כמנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל - שוחד מ
דני דנקנר, באמצעות ש"ד ו
מאיר רבין, על-מנת לקדם את ההפשרה לבנייה של קרקעות בעתלית ובאילת.
עוד אמרה חפץ-נוימן, כי מקובל על המדינה שאפרתי תמך באישור ההסכם המפורט עם תעשיות מלח, שהוכן עוד לפני שנכנס לתפקידו בידי בכירים אחרים במינהל. לדבריה, "האופן שבו הוא הציג את העסקה ואת ההיבטים השונים בעסקה הזאת, זה אופן לוקה בחסר בהתייחס לעמדתו של היועץ המשפטי ל
ממשלה".
סניגורו של אפרתי, עו"ד
ירון קוסטליץ, הגיב באומרו שהמדינה מנועה מלטעון שאפרתי סטה מן השורה, שכן היועץ המשפטי דאז,
מני מזוז, קבע שההסכם החדש עם קרקעות מלח תקין. הסכם זה הוכן בעקבות ביקורת חריפה של
מבקר המדינה על ההסכם המקורי משנת 1996, ומזוז אמר שההסכם החדש מתקן את הליקויים עליהם הצביעו המבקר ועוד לפניו רובינשטיין (כאשר שימש כיועץ המשפטי).
בתגובה לדבריה של חפץ-נוימן, לפיהם טענתה של המדינה היא שאפרתי לא פעל כפי שרובינשטיין ציפה ממנו, אמר קוסטליץ: "גם את הטענה האחרונה מושתקת המדינה מלטעון, אחרי שמני מזוז קובע ההיפך. מני מזוז בדק האם הוא [אפרתי] פעל לפי רובינשטיין או לא פעל לפי רובינשטיין. אפילו תיאורטית, הטענה ברמה העובדתית של התביעה שהוא כביכול פעל בניגוד להנחיות, היא לא נכונה". השופט
דוד רוזן לא הביע את דעתו בנושא זה.
בחוות דעתו בינואר 2005 כתב מזוז לשר האוצר דאז,
בנימין נתניהו: "איני רואה מניעה משפטית לאישור ההסכם עם חברות המלח בנוסח שאושר על-ידי מועצת מקרקעי ישראל". מזוז הוסיף, כי נתניהו רשאי שלא לאשר את ההסכם או לאשרו בתנאים, מסיבות כלכליות. ואולם, ציין מזוז, בדיוניו עם נציגי אגף התקציבים אמרו הללו, כי מדובר בעסקה סבירה בהיבט הכלכלי, ככל שהיא חלה על הקרקעות בעתלית ובאילת גם יחד.