שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב,
צילה צפת, דחתה על הסף (31.1.13) עתירה נגד תוכנית הבינוי במתחם סומייל שברחוב אבן גבירול בתל אביב.
התוכנית מיועדת לבניית 970 דירות, משרדים, שטחי מסחר ושטחים ציבוריים במתחם שגודלו 45 דונם. הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה אישרה זכויות מוגדלות בהרבה מהמקובל, כדי לאפשר ליזמים לממן בכך את פינויים - מרצון או בהליכים משפטיים - של הדיירים באיזור, אשר לפחות לגבי חלק מהם קיימים חילוקי דעות בנוגע לחוקיות ישיבתם במקום.
דוד תג'ר, אחד הדיירים ומי שאומר שהוא יו"ר ועד השכונה, ביקש לקבוע שהזכויות הנוספות שיינתנו ליזמים באזור ישמשו אך ורק לפיצוי התושבים הנוכחיים. לחלופין ביקש תג'ר לבטל לחלוטין את התוכנית, או להורות לוועדה המחוזית לתקן אותה בהתאם לדרישתו הראשונה.
צפת קובעת, כי יש שתי עילות לדחייה על הסף של העתירה. האחת - שיהוי: התוכנית נדונה במשך שבע שנים, תג'ר נטל חלק בדיונים ולא עתר נגדה כמות שהיא. השנייה - מעשה בית דין: תג'ר ניסה כבר פעמיים להביא לכך שהזכויות העודפות ישמשו רק לפיצוי הדיירים ופעמיים דחה בית המשפט את בקשותיו.
צפת אומרת: "אין לקבל את טענתו המיתממת של העותר גם בהקשר הזה, לפיה עילת העתירה במקרה דנן הינה מנהלית, כאשר כל מבוקשו הוא שקיפות מספרית באשר להיקפן של הטבות הבניה הגלומות בתוכניות והמחולקות לכל אחד מבעלי המקרקעין באופן פרטני בנושא זה, מקובלת עלי גישת המשיבות, לפיה דרישת 'השקיפות' אינה עומדת בגפה, שכן העותר מצהיר, בריש גלי, כי היא נועדה לשרת את מטרתו העיקרית, דהיינו, יצירת תנאים אשר יבטיחו שזכויות הבנייה הנוספות יינתנו כתמיכה כלכלית לבעלים לצורך מימון פינוי המחזיקים, ותו לא".
עוד מעירה צפת, כי ייתכן שדרישתו האמיתית של תג'ר היא לקבוע מפתח כספי לפיצוי הדיירים, אשר יהווה למעשה תנאי לפינויים - דרישה שכבר נדחתה בעת הליכי התכנון, לאחר שהמגעים עם הדיירים לא עלו יפה. עוד היא אומרת, כי תג'ר נהג בחוסר תום לב כאשר הסתיר מבית המשפט את פסקי הדין שקבעו שהוא עצמו פלש לקרקע. תג'ר חויב בתשלום הוצאות בסך 60,000 שקל.