העצות התזונתיות לגבי שומנים והקשר לסיכון למחלות לב מעוררים ספק כעת, כשניסוי רפואי הראה שהחלפת שומנים רוויים מן החי באומגה-6 - שומנים צמחיים רב בלתי רווים - קשורה לעלייה בסיכון למוות בקרב חולי לב.
לדברי החוקרים, לממצאים יכולות להיות השלכות חשובות לגבי ההמלצות התזונתיות בכל העולם.
העצות לגבי החלפת שומנים צמחיים עשירים בחומצות שומן רב בלתי רוויות (PUFAs) בשומנים רוויים מן החי במטרה להוריד את הסיכון למחלות לב, הן אבן דרך בקווים המנחים התזונתיים מזה חצי מאה. ה-PUFAs התזונתית השכיחה ביותר בתזונה המערבית היא חומצה לינולאית אומגה-6.
ארגונים רבים בעולם, כולל איגוד הלב האמריקני, חזרו לאחרונה על העצות לשמר ואפילו להעלות את צריכת אומגה-6, והמלצות אלו עוררו מחלוקת סביבן, משום שהעדויות לכך שחומצות לינולאיות מורידות את הסיכון למחלות קרדיווסוקלריות (של הלב וכלי הדם) מוגבלות.
ניתוח נתונים מעמיק של השפעות החומצה הלינולאית על מוות ממחלות לב כליליות וממחלות קרדיווסקולריות לא היה אפשרי קודם לכן משום שנתונים ממחקר בשם Sydney Diet Heart Study - ניסוי מבוקר אקראי שבוצע בין השנים 1973-1966 - היו חסרים.
תוצאות הפוכות! אך כעת, צוות חוקרים מארצות הברית ומאוסטרליה גילה וניתח את המידע המקורי מהניסוי בעזרת שיטות סטטיסטיות מודרניות, שאיפשרו להשוות את שיעור מקרי המוות מכל הגורמים, מגורמים קרדיווסקולריים וממחלות לב כליליות.
ניתוח הנתונים שלהם כלל 458 גברים בני 59-30 שעברו לאחרונה אירוע לבבי כמו התקף לב או תעוקת חזה.
המשתתפים חולקו בצורה אקראית לשתי קבוצות. אלו שבקבוצה ההתערבותית קיבלו הוראה להפחית בצריכת שומנים רוויים מן החי, לפחות מ-10% מצריכת האנרגיה ולהעלות את צריכת החומצות הלינולאיות (שמן חמניות ושמן חריע לדוגמה) ל-15% מצריכת האנרגיה. שמן חריע הוא מקור מרוכז לחומצות לינולאיות אומגה-6 ללא אומגה-3. קבוצת הביקורת לא קיבלה הנחיות תזונתיות ספציפיות.
המשתתפים בשתי הקבוצות עברו הערכה רגילה ומילאו יומני אכילה לאורך 39 חודשים, בממוצע. כל ההיבטים הלא תזונתיים של המחקר היו שווים בין שתי הקבוצות.
תוצאות המחקר הראו כי הקבוצה שצרכה חומצות לינולאיות אומגה-6 הייתה בסיכון גבוה יותר למוות מכל הגורמים, כמו גם ממחלות קרדיווסקולריות וממחלות לב כליליות, בהשוואה לקבוצת הביקורת.
לאחר מכן השתמשו החוקרים בנתונים חדשים כדי לעדכן ניתוח נתונים שנעשה מוקדם יותר (סקירת כל העדויות). גם ניתוח נתונים זה לא הראה עדויות ליתרון כלשהו, והצביע על קשר אפשרי לסיכון למחלות קרדיווסקולריות, עובדה שהדגישה את הצורך לחשוב על המנגנונים הקושרים תזונה למחלות לב.
החוקרים הגיעו למסקנה כי הנתונים החסרים יצרו פער משמעותי בספרות המקצועית שפורסמה עד היום ולממצאים החדשים השלכות חשובות על ההמלצות התזונתיות בעולם כולו.