נכון לסוף שנת 2011, בישראל היו 1.83 מיליון לעומת כ-1.5 מיליון משפחות בשנת 2000, לפני עשור. כך עולה (יום ד', 6.2.13) מנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרגל "יום המשפחה".
המשפחה הישראלית כוללת בממוצע 3.73 נפשות. לפני עשור, בשנת 2000, ממוצע הנפשות היה דומה (3.76). רק כמחצית מהמשפחות מורכבות מזוג הורים וילדים עד גיל 17. ממוצע הנפשות הגבוה ביותר למשפחה נמצא באזור יהודה והשומרון (4.7 נפשות למשפחה) ובמחוז ירושלים (4.2) והצפון (4.1), והנמוך ביותר במחוז תל אביב (3.2).
תופעת המשפחות החד-הוריות רשמה גידול ניכר בעשור החולף: כ-107 אלף משפחות בישראל הן חד-הוריות עם ילדים עד גיל 17 - כ-6% מכלל המשפחות. בשנת 2000 מספר המשפחות החד-הוריות עם ילדים עד גיל 17 היה כ-89 אלף. מבין הערים הגדולות, בפתח תקוה נרשם האחוז הקטן ביותר של משפחות חד-הוריות עם ילדים עד גיל 17, בהשוואה לחיפה - בה אחוז משפחות אלה הוא הגבוה ביותר. מספר האימהות החד-הוריות הרווקות גדל מ-8,400 בשנת 2000 ל-13,500 בשנת 2011, גידול של כ-60%. כמו-כן, בשנת 2011 ילדו 5,050 נשים יהודיות רווקות, בהשוואה ל-2,600 לידות לנשים יהודיות רווקות בשנת 2000. בשנים אלה אחוז הלידות לנשים רווקות עלה מ-2.8% ל-4.2%.
עוד נתונים שפרסמה הלשכה מלמדים כי צפיפות הדיור המשיכה לרדת ב-2011 - 52.8% גרו בצפיפות של פחות מנפש לחדר, לעומת 48.7% בשנת 2001. הוצאת משק בית על מצרכים ושירותים הסתכמה ב-13,967 שקל לחודש. משק בית עם ילדים הוציא בממוצע פי 1.3 ממשק בית ללא ילדים. כמו-כן, משקי בית ללא ילדים מוציאים כמחצית מההוצאה שמוציאים משקי בית עם ילדים על סעיף חינוך, תרבות ובידור. עוד נמצא כי ל-73.5% ממשקי הבית עם ילדים יש מכונית אחת לפחות, לעומת 55.8% בלבד ממשקי בית ללא ילדים.