ש"ד מאשר (יום ה', 7.2.13), כי מסמך שביקש להגיש בעיצומה של חקירתו הנגדית, ובו ריכז לדבריו את פרטי מתן השוחד סביב פרויקט
הולילנד, מוטעה בנוגע לתרומות ל"יד-שרה". המסמך, שטרם התקבל כראיה, נחשף ב-News1. לדבריו, אם היה מספיק לקרוא את המסמך לפני שהביאו לבית המשפט - לא היה מבקש להגיש אותו.
לדברי ש"ד, דווקא טעויות אלו מעידות שמדובר במסמך שהוכן לפני זמן ולא כעת, כפי שטענו כמה מן הסניגורים, שכן אם היה כותב אותו כעת - לא היה סותר את שאמר בבית המשפט. מדובר בעיקר ב-150,000 שקל שתרם ש"ד ל"יד-שרה" לרכישת כסאות גלגלים, נושא בו התמקדה חקירתו הנגדית בידי עו"ד שלומית
הראל-שוורץ, סניגוריתו של
אורי לופוליאנסקי.
לאחר שש"ד הודה שטעה עוד מספר פעמים בנוגע לתרומה למימון כסאות הגלגלים, בעיקר בנוגע לשאלה מי מימן תרומה זו, הטיחה בו הראל-שוורץ, כי לא ניתן להאמין לאף מילה שלו שכן למעט עצם התרומה - כל הפרטים אינם עומדים במבחן המציאות. ש"ד השיב, כי הסניגורים הטיחו בו שאינו נוהג לתרום משום שהוא קמצן, ו"הנה פתאום במקרה אחד ספציפי, כאשר זה נוח לסניגוריה, אני הופך להיות נדיב הדור".
שש גרסאות למקורות המימון הוא שב ואמר (על-פי ניסוחיו של השופט
דוד רוזן), כי לפני פרויקט הולילנד לא תרם ל"יד-שרה", וכל התרומות היו שוחד ללופוליאנסקי והיה אמור לקבל את כיסוין מהיזמים. "בכך לא טעיתי מעולם, לא בחקירות במשטרה ולא בבית המשפט. אם טעיתי - טעיתי בגורם המממן לגבי תשלום ספציפי כלשהו". זאת, גם לאחר שהראל-שוורץ הראתה שהיו לו לא פחות משש גרסאות לגבי מקורות התשלום. לדבריו, להפתעתו גילה בקבלות של "יד-שרה" פרטים לא נכונים, כגון ייחוס חלק מתרומותיו לציוד רפואי או להקמת בניין הארגון, ומכאן ש"יד-שרה" כתבה בחשבוניות "מה שהתחשק לה וכל מיני שטויות" - וכך ייתכן שגם הוא התבלבל.
לדברי הראל-שוורץ, השאלה מי מימן את השוחד היא מהותית ומצויה בליבו של כתב האישום, שכן לנוכח זאת מופנים האישומים כלפי הנאשמים השונים. ש"ד השיב, שאין בכך כל בעיה, שכן הולילנד תיירות (
הלל צ'רני) והולילנד פארק (
אביגדור קלנר,
אמנון ספרן ו
שמעון גלאון) שיחדו את אותם אנשים, "ועל זה יש מספיק מסמכים".
עיתוי התרומה לכולל ש"ד אישר, כי בשלב בו ביקש ממנו לופוליאנסקי תרומה לכסאות הגלגלים, יולי 2006, לא הייתה בעירייה שום תוכנית של הולילנד שהצריכה את תמיכתו של ראש העיר. הראל-שוורץ טענה, כי הדבר מוכיח שלופוליאנסקי פנה
בתום לב לקבלת תרומה נטו, וכי ליזמים לא היה אינטרס סמוי לתרום ליד-שרה ולכן מדובר בתרומות מתוך נדיבות לב.
ש"ד: "זה לחלוטין לא נכון. באותו שלב כבר היו התכתבויות בנוגע לתב"ע ז'. באותו שלב התברר הברוך הגדול, שאם לא יגישו את תב"ע ז' - אי-אפשר יהיה להשלים את הבנייה בחלקו המערבי של הפרויקט ואת בניית המגדל השני, כי כבר ניצלו את כל ההטבות של שבס ולא הקטינו את שטחי הדירות. היה ברור לחלוטין שצריך את הרצון הטוב של כל הגורמים בעירייה כדי לתקן את כל הדברים האלה".
הראל-שוורץ: "אז כן הייתה סיבה להתחבא. אז למה לפני רגע אמרת, שבמכתבים לצ'רני לא הייתה סיבה להסתיר את שמו של לופוליאנסקי". ש"ד: "כי באותו שלב הוא פנה רשמית וביקש את זה רשמית. זה מוכיח שאם לופוליאנסקי פנה בשנת 2006, כשהוא היה ראש העיר, הוא לא יכול להסתתר מאחורי הטענה שהוא כבר מפברואר 2003 חדל להיות מעורב בענייני 'יד-שרה'. לא כל רגע חושבים: שוחד, שוחד, שוחד".
הראל-שוורץ תהתה, מדוע תרם ש"ד באפריל 2007 לכולל בראשותו של הרב יצחק לופוליאנסקי, לנוכח העובדה שהטיפול בתב"ע ז' הועבר ליוסי פישלר שלדברי ש"ד עצמו - הוא אדם ישר ולא היה מאשר שוחד. ש"ד השיב, כי עדיין היה מעורב באותה עת בענייני הולילנד, וכי התבקש לתרום ולכן נענה.
בהמשך הדיון העיר רוזן: "אם הלל צ'רני חשב שהוא נותן הלוואות לאורי לופוליאנסקי ולאורי שטרית – אז מבחינתו זה לא שוחד. הוא התייחס בכך למכתב ששלח צ'רני לש"ד בשנת 2007, בו ביקש שינסה לגבות בחזרה את הכספים מ"אורי את אורי". רוזן תהה, מדוע צ'רני מדבר על הלוואות בהתכתבות בארבע עיניים בינו לבין ש"ד, כאשר לגירסתו של ש"ד – השניים שוחחו בגלוי על מתן שוחד. ש"ד השיב, כי רק צ'רני ראה זאת כהלוואות וכי הוא עצמו ידע היטב שמדובר בשוחד שלא יוחזר. לדבריו, רק במקרה זה דיבר צ'רני על הלוואות, ובכל יתר המקרים – היה ברור לצ'רני שזהו שוחד שלא יוחזר.
