בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה (יום ד', 6.2.13) את בקשתו של אבשלום ויינברג, שעבד בדסק המשקיעים הזרים בחברת כלל פיננסים, להימנע מהרשעתו בשימוש במידע פנים. ויינברג הודה בעבירה ונדון ל-40 שעות עבודה לשירות הציבור, וערעורו נגע רק לשאלת הרשעתו.
באוגוסט 2008 העביר בטעות דובר בנק לאומי הודעה על דוחות הבנק (לרבעון השני של השנה) לדוא"ל של ביזפורטל, שם ראה אותו
עדי בן-ישראל, שהיה סגן עורך שוק ההון באתר. בן-ישראל התקשר לויינברג, מסר לו פרטים מתוך ההודעה והלה העביר אותם לכמה מלקוחותיו.
שופטת בית משפט השלום בתל אביב, מיכל ברק-נבו, דחתה את בקשתו של ויינברג להימנע מהרשעתו, והמחוזי - הנשיאה דבורה ברלינר והשופטים
ג'ורג' קרא ו
מרים סוקולוב - דחו את ערעורו. המחוזי אימץ את דבריה של ברק-נבו, ולפיהם "מדובר בעבירה חמורה, שכן היא פוגעת בלב ליבו של שוק ההון ובאמינותו... עצם העברת המידע לאנשים אחרים בשוק ההון גורמת נזק לתדמית של שוק ההון ופוגעת בציפיות ציבור המשקיעים למשחק הוגן".
ברלינר, קרא וסוקולוב מוסיפים: "הנאמנות ללקוחות יכולה וחייבת להישמר רק כל עוד היא אינה מהווה עבירה על החוק. ההרשעה במקרה זה מתחייבת, ולו כדי לשרש את התפיסה ולפיה ניתן להעדיף את טובת הלקוחות והנאמנות להם על פני שמירה קפדנית על איסור משמעותי כל כך, כמו שימוש במידע פנים שיש לו, כאמור, השלכות רוחב על האמון בשוק ההון... הנורמה לפיה פעל המערער היא פסולה מן היסוד. בענייננו 'הפסלות' צריכה למצוא ביטוי בהרשעה".
המחוזי אומר, כי אכן להרשעתו של ויינברג צפויות השלכות על תעסוקתו, במיוחד לנוכח ההסתייגות של בתי השקעות המטפלים בלקוחות זרים מהעסקת מי שהורשע בפלילים. ואולם, אומרים השופטים, אין חשש שויינברג יחטא שוב, והפגיעה בו תהיה זמנית והיא "מתחייבת וראויה". את ויינברג ייצגו עוה"ד
יעל גרוסמן ורוני בלקין, ואת המדינה - עו"ד טבנקין.