המוסד לביטוח לאומי אינו רשאי לקבוע בצורה גורפת, כי מי שמתגורר בבית אבות בפיקוח ייחשב כמי שמאושפז במחלקה סיעודית, ולאור זאת לשלול ממנו את גימלת הסיעוד. כך קובע (6.2.13) בית הדין הארצי לעבודה.
"אנו סבורים, כי המוסד אינו רשאי לנקוט מדיניות שמשמעותה שלילה גורפת של הזכאות לגימלת סיעוד מציבור מבוטחים, כאשר מדיניות זו אינה מעוגנת בחוק", אומרת השופטת לאה גליקסמן. "על המוסד לביטוח לאומי לבחון בכל מקרה לגופו אם המבוטח מתגורר ב'מוסד סיעודי' או ב'מחלקה סיעודית' כהגדרתם בסעיף 223 לחוק".
בית הדין הארצי דן בעניינה של פליציה גורה, אשר הביטוח הלאומי החליט לשלול ממנה את גימלת הסיעוד, לנוכח מגוריה במחלקה תומכת בבית אבות. הגימלה נשללה למרות שגורה אינה מתגוררת במחלקה סיעודית, אך הביטוח הלאומי טען שדי בכך שבית האבות מצוי בפיקוח - כדי לשלול את הגימלה. בית הדין האיזורי קיבל את עמדת הביטוח הלאומי, הגם שמתח ביקורת על כך ששלל מגורה את הגימלה בלא לשמוע את עמדתה וללא כל התראה מוקדמת.
בית הדין הארצי קיבל את ערעורה של גורה על אותה החלטה. גליקסמן אומרת, כי "בנסיבות המקרה הנדון יש לראות במגורים ב'אגף תמיכה' כמגורים בקהילת הדיור המוגן ולא כמגורים במסגרת מוסדית של מחלקה סיעודית". הביטוח הלאומי, שכבר חויב לשלם לגורה 3,000 שקל בבית הדין האיזורי, חויב כעת לשלם לה 7,500 שקל נוספים. את גורה ייצגה עו"ד לאה גורה, ואת הביטוח הלאומי - עו"ד דוד דיין.
