התקנת מצלמות אבטחה בשטח ציבורי במקום עבודה אינה עילה להתפטרות בתנאי פיטורין. כך קובע (3.2.13) בית הדין האיזורי לעבודה בחיפה.
זהבית מלול התפטרה מעבודתה במשרד הנהלת החשבונות של רוני עמר, לאחר שהותקנו מצלמות בחלקים ציבוריים של המשרד. היא טענה, כי אינה יכולה לעבוד באווירה שכזו, וכי היא חוששת שאיבריה האינטימיים יצולמו כאשר היא מתכופפת לתיקייה שבאזור המצולם.
עמר הסביר, כי המצלמות הותקנו לאור הסתבכות שותפו לשעבר בשוק האפור, כאשר "גורמים" שונים פקדו את המשרד והשמיעו איומים, וכאשר השותף לשעבר נטל מסמכים מהמשרד. עמר הוסיף, כי מלול עבדה בחדר משלה בו לא הותקנה מצלמה.
השופטת מיכל אריסון-חילו אומרת, כי יש לאזן בין זכותם של העובדים לפרטיות לבין זכותו של המעביד לשמור על קניינו, וכי כבר נפסק שצילום העובדים בחדריהם מהווה פגיעה בפרטיותם. על המקרה הנדון היא אומרת:
"מהעדויות שלפנינו עולה, כי הנתבעת הציבה במשרדיה מצלמות
בתום לב, מסיבה לגיטימית לשם הגנה על העובדים ועל המשרד ותכולתו. המצלמות הוצבו בידיעת העובדים, באזורים הציבוריים במשרד, איזורים שאינם בגדר סביבת עבודה פרטית ולעובדים לא יכולה להיות ציפייה סבירה לפרטיות באיזורים אלו. הוכח לפנינו כי לתובעת היה חדר עבודה נפרד משלה בו שהתה לאורך שעות עבודתה, וממנו ביצעה את עבודתה ושם כמובן לא הותקנו מצלמות.
"בנסיבות אלה סוברים אנו כי פרטיותה של התובעת לא נפגעה וכי על-פי אמות מידה אובייקטיביות, אין מדובר בנסיבות המזכות עובד שהתפטר בפיצויי פיטורים".
לעומת זאת, קיבלה אריסון-חילו את תביעתה של מלול לפיצוי בגין הלנת שכר, לאחר ששכרה שולם ב-15 לכל חודש - שישה ימים לאחר המועד האחרון הקבוע בחוק. היא דחתה את טענתו של עמר, לפיה מלול הסכימה לאיחור זה (כמו כל יתר עובדי המשרד), באומרה שהחוק קובע במפורש שעובד אינו רשאי להתיר למעסיקו לשלם את שכרו באיחור. בסעיף זה חויב עמר בתשלום של 28,500 שקל. את מלול ייצג עו"ד בנימין פילובסקי, ואת עמר - עו"ד א. קליין.