משרד האוצר והוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה בחרו (יום ד', 13.2.13) בחברת "רוזטה אי פי" לספק שירותי מסחור ידע למוסדות להשכלה גבוהה, המתוקצבים על-ידי המדינה באמצעות הוועדה לתכנון ותקצוב.
רוזטה אי פי תחפש אחר מחקרים פוטנציאלים ליישום במוסדות המחקר, תפעל לשווק ולמכור את הקניין רוחני שימוסחר עבור המוסדות ותנהל רישום של הקניין במסגרת ההתקשרות של החברה מול המוסדות.
כמו-כן, תפעל החברה לארגון והשתתפות בכנסים על-מנת לחשוף את הידע של המוסדות בפני גורמים מהתעשיה ותערוך מחקרים יישומיים לפי הזמנת צדדים שלישיים בתעשיה ובמסחר או תתן ייעוץ בנושאים אלה, תוך שימוש במשאבי המוסדות.
באוצר אומרים כי רוזטה הציגה צוות בעל היכרות עמוקה עם התעשיה הכולל ניסיון ורקע בנושא רישום ומסחור קניין רוחני במגוון תחומים טכנולוגיים ותעשייתיים כדוגמת הנדסה, עיצוב, מדעי המחשב ומדעי החיים.
היעדר יכולות מסחור ידע למספר רב של מוסדות בבחינה שקיימו אגף תקציבים במשרד האוצר, הות"ת ולשכת המדען הראשי במשרד התמ"ת עלה הצורך ב"חיזוק הקשר בין האקדמיה לתעשיה" אשר הוביל לעבודת מטה שנערכה בשנתיים האחרונות. במסגרת עבודה זו, נבחנו תהליכי העברת הידע מהמוסדות האקדמיים בישראל לתעשיה, ובכלל זה שיפור וסיוע בפעילות המנגנונים הקיימים, זיהוי כשלי השוק, חסמים אפשריים וגיבוש כלים מסייעים.
תהליך הבחינה העלה, בין היתר שבישראל, באופן יחסי למדינות מובילות אחרות, קיימת מערכת מפותחת ומתקדמת בתחום זה וכן קיימות מספר חברות מסחור ידע חזקות ומצליחות. יחד עם זאת, זוהו קשיים וחסמים אשר מונעים את ניצול מלוא הפוטנציאל הגלום בתחום. החסם הבולט, הוא היעדר יכולות מסחור ידע למספר רב של מוסדות להשכלה גבוהה ומוסדות מחקר נוספים. למעשה, מעבר למספר מוסדות מצומצם, להם חברות העברת טכנולוגיה ומסחור ידע ותיקות ומבוססות וכן מסורת רבת שנים וידע מצטבר רב בנושא, קיים מעגל נוסף של מוסדות להשכלה גבוהה ומוסדות מחקר נוספים להם אין מנגנון יעיל ומנוסה למסחור הידע ובפרט ידע חדש בעל פוטנציאל מסחרי גבוה.
היקף הידע למסחור של כל אחד מהמוסדות ובפרט מכללות נמוך משמעותית מההיקף המקביל באוניברסיטאות ולכן אינו מצדיק את הקצאת המשאבים הדרושה להקמת חברת מסחור איכותית בכל מוסד. אולם נראה כי לכל הגופים ביחד קיימת מסה קריטית של פרויקטים פוטנציאליים. המהלך יתרום למיצוי פוטנציאל מסחור הידע, להעלאת רמות החדשנות ויכולות התחרותיות של התעשיה הישראלית ולהגדלת מקורות ההכנסה של מוסדות המחקר בישראל.
בהצעות שהוגשו ניתן דגש מיוחד לאיכות הקבוצה ולניסיון הרלוונטי של חבריה ותוכנית הפעולה שלה. תקופת ההתקשרות בין המדינה לחברה הזוכה נקבעה לשמונה שנים, עם אפשרות להארכה לתקופות שלא תעלנה על ארבע שנים נוספות, בכפוף לעמידתה באבני דרך כפי שנקבעו במכרז.
