קצין משטרה יפצה חברי כנופיית מע"צ

סגן ניצב בדימוס יגאל אנקורי ישלם 90,000 שקל לשלושה מנאשמי "כנופיית מע"צ", שזוכו מכל אשמה לאחר שנים ארוכות בכלא. זאת, לאחר שבספר שפרסם טען, כי למעשה ביצעו את העבירות שיוחסו להם. כך קבעה (7.2.13) שופטת בית משפט השלום בתל אביב, ריבה ניב. חברי "כנופיית מע"צ" הורשעו בשנת 1978 בשורה של עבירות חמורות, ורק בשנת 1994 - לאחר שסיימו לרצות את עונשיהם - הודה קצין משטרה בדימוס, שי שמחי, כי הודאותיהם הוצאו במכות. ב-1998 הודיעה המדינה, במסגרת משפט חוזר, כי היא חוזרת בה מן ההאשמות, והנאשמים-לשעבר זוכו בפיצויים. אנקורי היה קצין מודיעין במשטרה בתקופה הרלוונטית והממונה על החקירה הסמויה בפרשה. בשנת 2006 כתב ספר זכרונות, שאחד הפרקים בו מוקדש לפרשת "כנופיית מע"צ". בין היתר כתב אנקורי: "ברצוני להוכיח שהנאשמים כלל לא היו אזרחים תמימים, חפים מפשע ושידי בכל מקרה נקיות... התברר לנו שיש לנו עניין עם כנופיה של מפלצות שפעלה בשטח כמחתרת מתחת לאפינו במשך כחמש שנים, עוד מימי נעוריהם. הם חילקו ביניהם תפקידים בהסכמה והקפידו על המשמעת כחברים בכנופיה. "...רוב חברי הכנופיה היו עריקים מצה"ל שהשתמשו בדלק שקנו בתלושים גנובים מצה"ל כחומר בעירה בהצתות. את מבצעיהם ביצעו בעזרת רכבים גנובים. הם נהגו להחליף את מספרי הזיהוי של המכוניות הגנובות. כמו-כן, שכרו מכוניות פרטיות ליום אחד, שיכפלו את מפתחות הרכב, וביום שלמחרת גנבו את המכונית מחברת ההשכרה". בסוף הפרק נכתב: "חבל לי שכמה חוקרי משטרה עלובי נפש ומפירי חוק, פגמו בהליכי החקירה והמשפט והביאו לכך שהעבריינים הללו זוכו". גדעון הררי, אורי גולבראו ויוסף רחימי - שהיו בין הנאשמים שזוכו ושמותיהם הוזכרו בידי אנקורי - הגישו נגדו תביעת לשון הרע. אנקורי טען, כי יש לקרוא את הפרק במלואו, שם צוין שהם זוכו, וכי מטרתו העיקרית הייתה להבהיר שהוא לא נטל חלק בחקירות הבלתי-חוקיות. ניב דחתה את טענות ההגנה של אנקורי. לדבריה, לא הייתה עליו חובה חוקית כלשהי לבצע את הפרסום ולא היה לו אינטרס אישי כשר עליו ביקש להגן: "כאן, חלפה לה הפרשה זה מכבר, הנתבע פרש מהמשטרה ואיש לא האשים אותו כי ביצע את החקירות האסורות... הגנה על שמו הטוב של הנתבע או של אותם שוטרים שלא חטאו בחטא החקירה האסורה, לא חייב השמצתם של התובעים". עוד היא קובעת, כי אין המדובר בהבעת דעה אלא במה שמתיימר להיות הצגת עובדה. לעומת זאת, דחתה ניב את התביעה נגד רשת סטימצקי, אשר מכרה את הספר והורידה אותו מן המדפים לאור דרישת התובעים. ניב קיבלה את עמדתה של סטימצקי, לפיה אין זה מידתי להטיל עליה לבדוק במשקפיים משפטיים כל ספר שהיא מוכרת. "הטלת החובה אליה חותרים התובעים - איננה מידתית ואפשר שהיא אף מגבילה את חופש הביטוי", אומרת ניב. ניב חייבה את אנקורי לפצות כל אחד מן התובעים ב-30,000 שקל וכן לשלם להם הוצאות בסך 7,000 שקל. התובעים חויבו לשלם לסטימצקי הוצאות בסך 5,000 שקל. את התובעים ייצגה עו"ד ורד פרי; את אנקורי - עו"ד יהל מרחבי; ואת סטימצקי - עו"ד ברק כלב.