ועדת האכיפה המנהלית של רשות לניירות ערך הטילה עיצום כספי בסך 135,000 שקל, מתוכו 35,000 שקל לתשלום בפועל ו-100,000 שקל על תנאי, על ישראל חזוט, בגין ביצוע 28 הפרות מנהליות של איסור המניפולציה בדרך של עסקות עצמיות.
ההחלטה ניתנה ב-27 בדצמבר על-ידי הרכב של הוועדה, בראשות השופט בדימוס יהושוע גרוס וחברי המותב עו"ד ד"ר לאה פסרמן ועו"ד אייל נייגר. התיק עסק בהפרות המניפולציה על-פי חוק ניירות ערך בדרך של עסקות עצמיות. בהתאם לחוק, פרסום ההחלטה הושהה למשך 60 יום. ד"ר אילנה מודעי ועו"ד טל אמיר ממחלקת האכיפה המנהלית ייצגו את רשות ניירות ערך בתיק זה. התיק נחקר בבירור מנהלי על-ידי מחלקת חקירות של רשות ניירות ערך.
הוועדה קבעה כי חזוט, שהינו "סוחר יום", נהג לפעול תדיר במניית חברת ניסקו תעשיות באמצעות חשבונות בשליטתו. חזוט ביצע בין החודשים פברואר 2011 לינואר 2012, 28 עסקות עצמיות בהן רכש מניות בחשבון האחד ומכר בחשבון האחר בו זמנית. בהקשר זה ציינה הוועדה כי דרישת הסימולטניות בעסקה העצמית מתקיימת גם כשהפקודה הנגדית ניתנת דקות או שעות לאחר הפקודה הראשונה, שכן מדובר בסמיכות זמנים. עוד קבעה הוועדה כי בעסקות אלו השפיע חזוט ישירות באופן ברור ומובהק על שער נייר הערך.
לגבי 21 עסקות נוספות שיוחסו לחזוט בכתב הטענות, קבעה הוועדה כי לא הוכח לגביהן רכיב ההשפעה על השער הנדרש בהפרה המנהלית, כיוון שהן לא הביאו לשינוי בשער נייר הערך בהשוואה לעסקה האחרונה, או שגרמו לשינוי שער מזערי. כמו-כן לא הוכחה בעסקות אלה השפעה בעקיפין על-ידי "ניפוח מחזורים".
ההפרה המנהלית של מניפולציה חלה על גורם מפוקח כהגדרתו בחוק ניירות ערך או על "משקיע בניירות ערך" המוגדר לפי תדירות או היקף פעילותו. על-פי ההגדרה, משקיע הינו מי שביצע במהלך 3 החודשים שקדמו למועד ההפרה פעולות רכישה או מכירה של ניירות ערך, בבורסה, בכמות או בהיקף שאינם נמוכים מ-50 פעולות בממוצע בחודש או היקף פעולות חודשי ממוצע של מיליון שקל. הוועדה קבעה כי פרשנות נכונה של המונח "פעולות" בהגדרה זו הינה כי יש לבחון את מספר הפקודות שהזרים המפר (כולל פקודות שלא בוצעו) בשלושה חודשים שקדמו לתחילת כל חודש בתקופת ההפרות.
עוד קבעה הוועדה כי היסוד הנפשי הנדרש בהוכחת הפרת המניפולציה הינו אחריות קפידה. חברי המותב לא הכריעו בשאלה הכללית אם כל הפרה מנהלית שלא מפורט בה היסוד הנפשי הדרוש, הינה הפרת אחריות קפידה. יצוין, כי בתיק דהן הייתה החלטה בנדון.
בקביעת אמצעי האכיפה התחשבה הוועדה במספר ההפרות, בעובדה שחזוט לא הרוויח מפעילותו האסורה, במצבו הבריאותי הרעוע ובמצבו הכלכלי הקשה, וכן בכך שמדובר בשנת האכיפה הראשונה של חוק האכיפה המנהלית והרשות הביעה עמדתה בדבר ענישה מקלה יחסית בשנה זו.
