"צ'רני לא אמר שיתלונן על סחיטה"

"עמדתנו הייתה לא להסתיר דבר, כל דבר, פסול ככל שיהא שעשו האדונים הנכבדים האלה, מר צ'רני ומר דכנר, שיהיה בתוך כתב התביעה. חשבנו שאם יש סיכוי שהתסבוכת הזאת תבוא על פתרונה מחוץ לכותלי בית המשפט, זה רק אם לא נלך סחור-סחור, רק אם הדברים יעברו כהאי לישנא, אבל מתוך עמדה ברורה שאותה אמרנו לצד השני, לצביקה אגמון וגם באוזניך אתה כשישבת מולנו במשרד, שאם לא נצליח להגיע לפשרה כלשהי עם הצד השני, אנחנו נלך עם הדבר הזה לרשויות האכיפה". כך אמר (29.11.12) פרקליטו של שמואל דכנר, עו"ד אילן סובל, לסניגורו של הלל צ'רני, עו"ד גיורא אדרת, בחקירתו הנגדית. בתשובה לשאלתו של השופט דוד רוזן אמר סובל, כי כוונתו הייתה להגיש את התביעה כמות שהיא לבית המשפט. לדבריו, שערותיו סמרו כאשר שמע את סיפורו של דכנר, והוא לא חשב שיש בטיוטא פרטים שאינם נכונים. "אנחנו לא בדקנו, לא היה תפקידנו לבדוק. עורך דין אזרחי כשבא אליו לקוח ומבקש ממנו לערוך תביעה, לא הולך לבדוק ולבלוש אחר הלקוח שלו ולוודא אם הפרטים שהוא מוסר מידיעתו האישית על עובדות שקרו אי שם בשנים רחוקות, הם אמת או בדיה. אם הלקוח מספר כזבים לעורך דינו האזרחי, בסופו של יום יבולע לו, אבל עורך הדין לא אמור לבדוק את הלקוח", הסביר סובל.

"פשלה גדולה של המשטרה"

בהתייחסו לפרטים הכוזבים שבטיוטא, אמר סובל: "הלכתי לפרקליטות והציגו לי את דבריו של עד המדינה בהקשר לטיוטא, ורק אז הבנתי כמה פרטים היו לא נכונים, לא מדויקים או בדויים בטיוטת כתב התביעה. אבל כל הדבר הזה, עדיין בעיני זו סערה בכוס תה, כי האיש הזה, מר ד', הוא בכל זאת פושע יותר גדול מזיוף של ספח כזה או אחר ורישום עליו דבר לא נכון. הוא עשה דברים יותר חמורים יחד עם חבריו". עוד התייחס סובל לעובדה שהטיוטא ("כתב הסחיטה") לא נמסרה למשטרה בידי דכנר ועורכי דינו, אלא נתפסה ברשותו של צ'רני. לדבריו, מדובר ב"פשלה גדולה של המשטרה. סיפרנו אצל פרקליט המדינה שמסרנו טיוטא של כתב תביעה שכולל פרטים לגבי שוחד, שכולל סכומים, שכולל שמות של אנשים, מסרנו את הפרטים כהווייתם בדיוק באיזה מועד, למי נמסר וכו', פירטנו על הפגישות שהיו לנו לרבות הפגישה עם מר אדרת. "לימים התנהלה חקירה. אנחנו שיתפנו פעולה עם החוקרים בכל דבר שנדרש לנו, בכל מקום שנתבקשנו להמציא משהו המצאנו. ציפינו שבאיזשהו שלב יתכבדו ויבקשו מאיתנו, כפי שעשו בדברים אחרים, גם את טיוטת כתב התביעה. לא עשו את זה, אנחנו גם לא ידענו מה בדיוק שואלים את שמואל בחקירותיו הרבות שהתנהלו ביאח"ה, ולכן היינו בעניין הזה לגמרי בערפל. בעיני היה למשטרה שדה זרוע באבנים שצריך להרים כל אבן ולבדוק מה יש בתוכה, ואנחנו מצביעים על סלע ענק בכניסה לשדה, והם לא מרימים אותו".

"אדרת שתק כמו דג"

סובל סיפר על פגישה בהשתתפות צ'רני, אגמון, אדרת ואביגדור קלנר בינואר 2009, חודשיים לאחר הגשת טיוטת כתב התביעה. בפגישה זו הציע אגמון לשלם לדכנר 3.5 מיליון שקל ועוד 800,000 שקל לעורכי דינו. "הדוברים העיקריים היו צביקה אגמון, הלל צ'רני שקצת התפרץ פה ושם, ומר אדרת לדעתי שתק כמו דג". לפני כן, הוסיף, הודיע אגמון שהוא חוזר בו ממתווה אחר - אחוזים שיקבל דכנר מתקבולים עתידיים - בשל סירובו של צ'רני. התובעת, עו"ד אתי בן-דור: "האם דובר באותה פגישה על-ידי הצדדים על הגשת תלונה במשטרה מטעמו של צ'רני?". סובל: "בפגישה הזאת אמר לנו אגמון שאם נעשו מעשים פליליים, שנלך למשטרה, ואמרנו לו שאנחנו נלך למשטרה. ישב מולנו הלל צ'רני, שלא אמר לא סחיטה ולא כלום, וישב מולנו גיורא אדרת שלא אמר לא סחיטה ולא כלום. לא הטיחו בינינו שום עניין פלילי שקשור לדבר הזה. אנחנו אמרנו שנפנה לרשויות האכיפה". סובל אמר, כי צ'רני הציע כל מיני סכומים ותשלומים לדכנר, ובין היתר הציע לפרוע את חובו לבנק לאומי, לנושים אחרים ולרשות המיסים. אדרת שאל האם הייתה זו עזרה כספית לדכנר, שהיה שרוי במצוקה קשה. סובל השיב: "אתה קורא לזה ככה, אני קורא לזה כיבוי שריפה לא מוצלח". השופט דוד רוזן: "מה דובר באותן שיחות בעניין השוחד?". סובל: "לא ירדנו לפרטים של טיוטת כתב התביעה. ברקע עמדה אפשרות או שאנחנו מגיעים לאיזושהי הבנה, או שהדבר הזה יתפוצץ, ואנחנו הבהרנו בצורה מאוד נחרצת שאנחנו נחושים להמשיך במהלך הזה עד שנוכל להגיש את התביעה לבית המשפט. אם צריך בדרך להביא את כל הסיפור הנורא הזה לרשויות האכיפה, כך יהיה".

"קלנר אמר שהוא המגשר"

רוזן: "מה הייתה המעורבות של קלנר באותה שיחה?". סובל: "קלנר לקח על עצמו את תפקיד המגשר, כך הוא קרא לעצמו בתכתובות ובמיילים". רוזן: "בשלב הזה ד' לא דיבר סרה בקלנר ובכל מקרה לא הפליל אותו?". סובל: "לא, אבל הוא בהחלט אמר יותר מפעם אחת שאם הדבר הזה ייצא החוצה, אביגדור קלנר ייפגע וייפגע קשות". רוזן: "ולא שאלת מה?". סובל: "לא, לא היה לנו עניין בזה, ומעבר לזה באמת קיווינו שהדבר הזה יגיע לפתרון מסחרי כלשהו". לדברי סובל, לאחר הגשת הטיוטא התחולל "מחול שדים. זה אומר שיחות טלפון מרתוניות, כמעט כל יום, כמה פעמים ביום עם קלנר, זה אומר פגישות עם אגמון. עם אגמון היו לפחות ארבע פגישות. וגם גורמים אחרים נוספים שניסו לתווך פה, עו"ד רם כספי שהייתה פגישה במשרדו. התנהלה מסכת שלמה של ניסיונות להפיס את דעתו של דכנר ואת עמדתנו, לנסות לא להגיע למצב שהתביעה הזאת תוגש לבירור משפטי". רוזן תהה מדוע הסכים קלנר לשאת בחלק מהתשלום לדכנר, אם הלה לא כרך אותו בסיפורו. סובל השיב: "אני מניח שסיבותיו היו עימו, והיום אני יודע יותר ממה שידעתי אז. אז לא ידעתי את מה שאני יודע היום, לא ידעתי את מידת המעורבות שאני קראתי באישומים גם על פרויקטים אחרים, שכמו שאמרתי, לא עסקנו בהם בכלל, לא עסקנו ב[חברת] הזרע". סובל העריך, כי קלנר הביא אליהם את דכנר, משום ש"כנראה חשב שיוכל לשלוט על התהליך כשזה נמצא אצלנו". סובל אישר, שהוא ועו"ד אמנון יצחקניא התרשמו שדכנר מפריז בתיאור מצבו הרפואי. עוד אישר, כי העלה את הרעיון לראות בדכנר מלשין מבחינת רשות המיסים, כדי להגדיל את התקבולים מהמדינה. לעומת זאת טען סובל, כי בשלבים הראשונים של הקשר עם דכנר, לא ידע על עבירות המס והזיוף שביצע לקוחו.