יוצאי אתיופיה, אנשים עם מוגבלות, חרדים, ערבים ואף עולים אחרים, הם בעלי שיעור ייצוג נמוך בחלק ניכר מהעסקים שהשתתפו בסקר מעסיקים בנושא גיוון תעסוקתי שביצע מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת לרגל הכינוס השנתי של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד התמ"ת. הסקר נערך באמצעות ראיונות טלפוניים עם בעלי העסק, המנכ"ל או אחד המנהלים הבכירים, לרוב מנהל משאבי אנוש.
מפרסום (יום ד', 6.3.13) תוצאות הסקר, שכלל 384 עסקים שבהם 10 עובדים ומעלה, ונבחר באמצעות דגימת שכבות על-פי גודל העסק והענף הכלכלי שאליו העסק משתייך, נמצא כי ביותר מ-80% מהעסקים, אתיופים ואנשים עם מוגבלות כלל לא יוצגו, וב-13%-16% נוספים, שיעור ייצוגם נע בין 1% ל-10% בלבד.
גם אצל חרדים ניכרת מגמה דומה, עם אפס ייצוג בכשלושה רבעים מהעסקים ועד 10% ייצוג בלמעלה מ-15% מהעסקים. אצל ערבים ועולים אחרים המגמה מרוככת יותר, אם כי עדיין קרוב למחצית מהעסקים שנבדקו דיווחו שהם כלל אינם מועסקים אצלם. מהסקר עולה, כי העובדים הקשים ביותר לגיוס הם חרדים (31% ענו "במידה רבה") ואנשים עם מוגבלות (26.4% ענו "במידה רבה").
המרואיינים נשאלו באשר לסיבות שעלולות להוות חסם להגברת הרבגוניות בעסק ומתשובותיהם עולה כי התנגדות של מנהלים בחברה היא הסיבה השכיחה ביותר (32.8% ציינו אותה), אחריה התנגדות של עובדים בחברה (29.6%), התנגדות לקוחות (26.6%) וחוסר התאמה של הכלים למיון עובדים (15.2%).
ההתנגדות לקליטה של עובדים מגוונים נבדקה גם פרטנית ביחס לקבוצות השונות ונמצא כי ההתנגדות בשיעור הגבוה ביותר היא ביחס להעסקה של אנשים עם מוגבלות (36%), ולאחר מכן, אם כי בהפרש ניכר, העסקת ערבים (19.7%), חרדים (13.5%) ובני 45+ (12.5%).
בהקשר של התפישות לגבי רבגוניות, נבדקו העדפות המעסיקים לגבי מידת הרבגוניות ותפישתם לגבי תרומת הרבגוניות לעסקים. מחצית בקירוב (46.4%) מהמרואיינים העדיפו כמה שיותר רבגוניות ועוד 39% העדיפו רבגוניות, אך לא יותר מדי. כמו-כן, למעלה משלושה רבעים מהמעסיקים חשבו שרבגוניות תורמת במידה רבה או רבה מאוד לעסקים. לעומת זאת, ניתן לראות כי חלק ניכר מן המעסיקים סברו שרבגוניות תורמת במידה מועטה או כלל לא להעלאת הרווחיות של העסק (55.7%) ולסיוע בהשגת היעדים העסקיים של העסק (47.2%).
