יורם שטרית, אחיו של
אורי שטרית, הועסק בתחילת שנות ה-2000 בידי חברת מנהטן גרופ שבשליטת פולאר נדל"ן, והממונה הישיר עליו היה
אמנון ספרן. אורי שטרית היה מהנדס העיר ירושלים ומואשם בקבלת שוחד בפרשת
הולילנד, בעוד ספרן הוא אחד הנאשמים במתן השוחד. כך התברר (יום א', 10.3.13) בעדותו של יורם.
לדברי יורם, הוא נפגש עם שמואל דכנר רק פעם או פעמיים ולא הכיר אותו קודם. הפגישות התקיימו במשרדו של דכנר ברחוב החשמונאים בתל אביב, ולדברי יורם "התפעלתי מן הפער בין האפרוריות של רחוב החשמונאים לבין הפאר של המשרדים".
יורם שטרית קיבל מדכנר שלושה צ'קים בסך 130,000
שקל, שלטענת המדינה היו חלק מהשוחד לאחיו. באותה עת, אמר יורם, הוא היה בלחץ כספי בשל ערבותו לחובות אחיו המנוח, סמי שריג. "דכנר אמר לי שיש לנו חבר משותף שבשמו לא נקב, ששמע על המצוקה הכספית שלי, והוא ביקש לתת לי את הכסף". השופט
דוד רוזן הקשה: "מר שטרית, אתה אדם רציני. זה נשמע כמו תסריט לסרט: מר איקס ביקשני לתת לך את הכסף. מי זה החבר המשותף הזה?". שטרית: "אני עד היום לא יודע. כמו שאמרתי בחקירתי, זה היה מצב הזוי". רוזן: "זו ההגדרה הכי טובה: מצב הזוי".
לדברי שטרית, דכנר אמר לו שזוהי הלוואה דולרית בריבית ליבור. רוזן אמר בציניות: "וכמובן יש לכם מסמך שעשיתם חוזה הלוואה על 130,000 שקל". שטרית השיב בשלילה. התובע, עו"ד
עודד קם, ציין ששטרית לא הזכיר בחקירתו במשטרה את נושא הריבית. שטרית אמר עוד, כי איש לא פנה אליו בנוגע להחזר ההלוואה.
רוזן: "אמרת לנו שהיה לך שכר בעלות של יותר ממיליון שקל, אמרת לנו שהיקף האשראי שלך היה גבוה מן הערבות לאחיך. אז זה מצב כלכלי קשה?". שטרית: "על עלות שכר כזו נכנסים לחשבון 330,000-300,000 שקל". שטרית אישר, כי לא בדק מיהו דכנר: "מה יש לבדוק?". עוד אישר, כי לא סיפר לאיש על הפגישה והכסף שקיבל. לדבריו, הוא פנה פעם או פעמיים לדכנר כדי להחזיר את הכסף, אך לא קיבל כל תגובה. רוזן, בציניות: "פניות בכתב". שטרית: "לא, פניות בטלפון". קם: "במסגרת מחקרי התקשורת לא מצאנו עוד שיחה בין שטרית לדכנר".
עוד אמר שטרית, כי הפקיד את הצ'קים בחשבונו האישי ולא בחשבון החברה שהייתה בבעלותו של סמי המנוח, משום שדכנר לא הציג את הכסף כקשור לחובותיו של סמי. לדבריו, בנק דיסקונט לחץ עליו להקטין את יתרות החובה בחשבונו ולכן השתמש למטרה זו בכספים שקיבל מדכנר. יורם טען שלא היה מודע לחובותיו של אורי, אך לטענת התביעה הוא היה מודע לנעשה במשרד האדריכלים ולקשיים אליהם נקלע.