כסף שנתפס בצ'יינג' לא חוקי, המופעל על-ידי מסתננים מאריתריאה ומסודן, יושב לבעל ה"בנק" הפרטי משום שחלק ניכר מהכספים אינם שייכים לו, אלא לנתינים אריתראים אחרים, שנתנו לו לשמור על כספם. כך קבע (21.2.13) שופט בית משפט השלום בראשון לציון,
שמעון שטיין, שנענה לבקשת עורכי דינו של שישאי גברהמסקל, לשחרר כספים שנתפסו בפשיטה שנערכה באמצע יולי 2012, למעט סך של 100 אלף שקל, המכסה חוב שאינו שנוי במחלוקת למס הכנסה, העומד על 80 אלף שקל.
את גברהמסקל ייצגו עורכי הדין גלעד ברון ונועם שרעבי ממשרד ברון ושות', ועו"ד ניר זאנו.
ב-15 ביולי 2012, נערך מבצע לטיפול בתופעת הצ'יינג'ים הלא חוקיים באזור
התחנה המרכזית החדשה בתל אביב, המופעלים על-ידי מסתננים מאריתריאה וסודן. המבצע נערך בראשות יאחב"ל (יחידה ארצית לחקירות בינלאומיות במשטרה), ובשיתוף מס הכנסה.
בחיפוש שנערך בבית עסק ברחוב הגדוד העברי 38, נמצאו סכומי כסף בסך של 312 אלף שקל, וסכום נוסף של 37 אלף דולר. הכספים עוקלו לטובת מס הכנסה, בשל טענות להעלמות מס, ותיק החקירה הועבר לפרקליטות על-מנת להגיש כתב אישום נגד מנהל ה"בנק", בחשד לניהול עסק לא חוקי, העלמות מס ועבירות לפי חוק איסור
הלבנת הון.
צו העיקול הוצא לשישה חודשים, ולפני כמה שבועות התקיים דיון בבקשה להאריך את הצו. לטענת המדינה, משום שהחקירה עודנה בעיצומה, ויש קושי בתרגום המסמכים שנתפסו במשרדיו, ואשר כתובים בשפת הטיגרינאית, ואיתור עדים שהיו בעצמם מסתננים.
עורכי דינו של מנהל ה"בנק", טענו כי רוב הכסף אינו שלו, אלא של נתינים אריתראים אחרים, שנתנו לו לשמור על כספם, וכי מקור הכסף שנתפס אינו בעבירה, והוא מיועד להעברה למשפחותים של המסתננים באריתריאה.
לטענת עורכי דינו, גם אם יימצא בסופו של יום אשם במה שיוחס לו, הרי שרוב הכסף אינו שלו, אלא ניתן לו למשמורת, ואילו יתרת הכסף - מקורה ביגיעה אישית שלו, בעבודה חוקית ולגיטימית, ועל כן אין בנמצא סיכוי ממשי לחילוט הכסף בעתיד. עוד טענו עורכי הדין, כי חילוט יכול להתבצע רק אם יורשע, ורק בגין רכיב העמלות אותן גבה מלקוחותיו, סכום שנמוך בהרבה מהסכומים אותם תפסה המשטרה.
"צדדים שלישיים נתנו אמונם" השופט שטיין קבע כי גם אם מנהל ה"בנק" עבר לכאורה עבירות מכח החוק לאיסור הלבנת הון, ומכח פקודת מס הכנסה, אין חולק כי מרבית הכספים שנתפסו אינם שייכים לו, כי אם לאנשים שלישיים שנתנו בו אמונם, וכן, גובה הכספים שנתפסו עולה בהרבה על הסכום שייפסק, אם ייפסק, נגד מנהל ה"בנק", היה ויוגש כתב אישום.
השופט קבע כי לפי חוק
כבוד האדם וחירותו, אין פוגעים בקניינו של אדם, וכי הגיע לכלל מסקנה, כי מאחר שהחילוט והחקירה עשויים להימשך עוד זמן רב, כאשר הפגיעה בחשוד ובצדדי ג' הינה קשה ביותר ולא מידתית, והכסף התפוס מאבד מערכו ככל שחולף הזמן, אפשר להסתפק בתנאי של ערבות כספית, התואמת את ההערכה הכספית שבעל ה"בנק" יהיה חייב בו, אם יימצא אשם בדין.
לדברי עו"ד גלעד ברון, "מדובר בהחלטה חשובה, משום שנדירים המקרים בהם בתי המשפט נעתרים לבקשה לשחרור כספים שנתפסו, בטח ובטח בשלב כה מקדמי של התיק, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר ב"בנק" לא חוקי, לכאורה, המנוהל על-ידי מסתננים מאריתריאה וסודן. לדבריו, בית המשפט קיבל את עמדת ההגנה, כי מדובר בתיק שהחשדות בו הן לכל היותר עבירות מס ועבירות דיווח על-פי חוק איסור הלבנת הון, אין מקום לתפיסה מהסוג המבוקש".
