מע"צ חייבת לדאוג במסגרת הסביר לתקינותה של מערכת הניקוז בכבישים שבאחריותה. אם היא סבורה שאין מקום להשקיע בניקוז בקטע כביש מסוים, עליה להציג מה הם הפתרונות החילופיים העומדים לרשותה בהתחשב באילוצי התקציב. כך אומרת (2.3.13) שופטת בית משפט השלום בתל אביב, נאוה ברוורמן.
ברוורמן מוסיפה: "סבורתני, שלא די בהעלאת טענה של 'שיקולי תקציב' כדי לפטור את הנתבעת מחובת אחזקה של הכביש. לטעמי, יש לשטוח בפני בית המשפט נתונים לגבי אותו תקציב, העלויות המוצאות לתחזוקה, והעלויות הנדרשות למציאת פתרונות סבירים. משבחרה הנתבעת שלא לשטוח נתונים אלה, אין בית המשפט יכול לקבוע כי הנתבעת פעלה כמתחזקת כבישים סבירה, וכי המשאבים המוקצים לתחזוקת קטע הכביש שבעניינו אכן עומדים במבחן הסבירות".
ברוורמן חייבה את מע"צ לשלם לחברת הביטוח הפניקס 27,500 שקל, בעקבות חדירת מים לרכב שבוטח בידי הפניקס. המים חדרו בכביש 4, ליד נחל פולג, לאחר שלטענת הנהגת היא נכנסה לשלולית בגובה של חצי מטר שנוצרה בשל גשם עז שירד בדצמבר 2010.
מנהל אזור השרון במע"צ טען בעדותו, כי לא סביר שנוצרה שלולית כה עמוקה, שכן המים בקטע זה אמורים להתנקז לנחל פולג, וכי בעבר נתקל בשלוליות בעומק של חמישה ס"מ בלבד. על עדות זו אומרת ברוורמן, שהיא סתמית ואין בה ממש, שכן העד עצמו אישר שאינו יודע על האירוע דבר מעבר לנטען בכתב התביעה.
עוד אומרת ברוורמן, כי אכן באותו יום ירדו גשמים עזים במיוחד, אך מע"צ לא נערכה בהתאם במקום בו הוצף הרכב. "דומני, שבשל היקפם של גשמי החורף במועד התאונה ותדירותם, על הנתבעת קיימת החובה לצפות מראש את הפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מהגשמים ולהערך בהתאם", היא קובעת. ברוורמן הטילה על הנהגת אשם תורם של 20%, באומרה שהיה עליה לנקוט במשנה זהירות בשל תנאי הדרך.
