חוקרים גילו כי כאשר אנשים התבקשו להרהר באירוע מלחיץ, רמות החלבון מגיב-C שלהם - סמן לדלקתיות ברקמות - עלו. זהו המחקר הראשון שמדד באופן ישיר השפעה זאת בגוף.
לדברי החוקרים, רוב המחקרים שנעשו בעבר בחנו השפעה זו בצורה לא ניסיונית. במסגרת המחקר הנוכחי, ביקשו החוקרים מהמשתתפים לדווח על הנטייה שלהם להרהר באירועים מהעבר ואז ניסו לגלות אם מחשבות אלו קשורות לנושאים פיסיולוגיים. ואכן, התברר שיש קשר ברוב המקרים.
צוות החוקרים גייס 34 נשים צעירות בריאות כדי שישתתפו בפרויקט. כל אישה התבקשה לשאת נאום לגבי מועמדות למשרה מול שני מראיינים שלבשו מעילי מעבדה לבנים והאזינו לה בפנים חתומות.
לאחר מכן, מחצית מהקבוצה התבקשה לחשוב על הביצועים שלהן במשימת הנאום, בעוד שהמחצית האחרת התבקשה לחשוב על דמויות ופעילויות נייטרליות, כמו ספינות מפליגות או הליכה לחנות המכולת.
זיהום וסרטן דגימות דם שנלקחו מהמשתתפות, הראו כי רמות החלבון מגיב-C היו גבוהות יותר במידה משמעותית אצל המשתתפות שהתבקשו להיזכר בנאום.
אצל משתתפות אלו, רמות הסמן הדלקתי המשיכו לעלות לפחות שעה לאחר הנאום. במהלך אותו פרק זמן, הסמן חזר לרמות ההתחלה אצל אלו שהתבקשו להתמקד בדברים אחרים.
חלבון מגיב-C מיוצר בראש ובראשונה על-ידי הכבד, כחלק מהתגובה הדלקתית הראשונית של המערכת החיסונית. הוא עולה בתגובה לטראומות, פגיעות או זיהומים בגוף. חלבון מגיב-C משמש גם סמן קליני לקביעת נוכחות זיהום, אך גם מצביע על סיכון למחלות בשלב מאוחר יותר בחיים.
יותר ויותר דלקות כרוניות נמצאות קשורות להפרעות שונות ולמצבים שונים. המערכת החיסונית משחקת תפקיד חשוב בהפרעות קרדיווסקולריות (של הלב וכלי הדם) כמו מחלות לב, וכן בסרטן, בדמנציה ובמחלות אוטואימוניות.
החוקרים מקווים לחקור את השפעת המחשבות על אירועים מלחיצים על סמנים דלקתיים נוספים, וכן לחקור אותה באוכלוסיות אחרות כמו קשישים, הרגישים יותר לבעיות בריאות.