רשיונו הרפואי של פרופ' ארם סמולינסקי, מבכירי מנתחי הלב בישראל, יישלל לשלושה חודשים החל מ-1.5.13. כך קבע (10.3.13) שופט בית המשפט המחוזי בירושלים,
בן-ציון גרינברגר, בדחותו את ערעורו של סמולינסקי על החלטת ועדת המשמעת בעניינו.
בשנת 1997 עזב סמולינסקי, שהיה אז מנהל מחלקת ניתוחי לב בבית החולים תל-השומר, חולה במצב קשה על שולחן הניתוחים. תחילה נתן סמולינסקי הוראות באינטרקום מחדרו, אם כי מספר פעמים ירד לחדר הניתוח, אך לאחר מכן עזב את בית החולים ופנה לבצע ניתוח פרטי במרכז הרפואי מדיקל. בחולה טיפלו מתמחה ורופא כונן והוא נפטר במהלך הניתוח.
לאחר האירוע קבעה בדיקה פנימית של בית החולים, כי לא היה כל פגם בהתנהלות הרופאים. נציבי קבילות הציבור במשרד הבריאות סגרו את תלונת משפחתו של החולה, אך בשנת 2002 הועבר הנושא לוועדה מבררת של המשרד. זו העבירה את הדוח שלה למנכ"ל המשרד בשנת 2004, סמולינסקי הועמד לדין משמעתי ב-2005 ובשנת 2011 הורשע ונדון לשלושה חודשי התליית רישיון. יצויין, כי במקביל הועמד סמולינסקי לדין באשמת קבלת שוחד וגניבה, אך זוכה מחמת הספק. בשנת 2005 עזב את תל השומר וכיום הוא מנתח באסותא ובמרכז הרפואי בהרצליה.
בערעורו לבית המשפט טען סמולינסקי, כי יש להתחשב בכך שההליך נמשך 15 שנה, דבר שהיקשה עליו להוכיח לשם מה עזב את בית החולים. עוד טען, כי בשנת 1997 לא היו כללים ברורים לגבי ההתנהגות במקרים כאלו, ואין להשליך עליו את הכללים המקובלים כיום.
בפסק דינו קובע גרינברגר, כי סמולינסקי היה חייב להישאר ולטפל בעצמו בחולה, ובמידת הצורך - לדחות את הניתוח הפרטי שנקבע לו. "לא יעלה על הדעת כי רופא יותיר חולה על שולחן הניתוחים, כאשר בית החזה שלו פתוח, לצורך ביצוע ניתוח אחר, דחוף ככל שיהיה", הוא אומר. לדבריו, גם אם אין נורמה אתית או חוקית מחייבת - "השכל הישר וכללי הצדק הטבעי מחייבים, כי רופא בסיטואציה כזו ימשיך לעמוד על המשמר ולא ינטוש חולה במצב אנוש, כשייתכן שרגעים אלו הם בבחינת הרגעים האחרונים לחייו".
בהתייחסו לזמן שחלף אומר גרינברגר, כי ועדת המשמעת כבר הביאה אותו בחשבון, כמו גם את תרומתו הרבה של סמולינסקי למקצוע הרפואה ואת טיפולו המסור באלפי חולים, ולכן אין מקום להתערבות נוספת. סמולינסקי יוצג בידי פרופ'
דוד ליבאי.
