בבינתחומי הרצליה ננעל (יום ה', 14.3.13) כנס הרצליה של המכון למדיניות ולאסטרטגיה. בחבר-דיון שעסק בתפישת הביטחון הלאומי של ישראל לנוכח התמורות במזרח התיכון אמר אלוף מיל. עמוס ידלין, שהיה ראש אמ"ן, שהמצב בסוריה טוב לישראל. "הציר בסוריה נשבר, סוריה יוצאת מהציר בלי התערבות ישראלית והצבא הסורי הולך ונשחק". לדבריו, המקום הקשה שישראל מפסידה בו זה דעת הקהל הבינלאומית. יש התקרבות של ארה"ב בנושא הגרעין של אירן לפי התפישה של העמדה של ישראל. "הסיכונים לביטחונה של ישראל מהפצצת המדינה נמוכים, אבל הסכנה שיהיה לאירנים נשק גרעיני היא עדיין גדולה", אמר. "אין טרור בישראל, זוהי הזדמנות לעשות מהלך חד-צדדי", אמר ידלין בהתייחסו למצב המדיני. "הרעיון האסטרטגי היה נכון אבל הביצוע לא היה טוב. לכן צריך לתחקר את מה שהיה בעזה. אני מציע לשים הצעת שלום לפני הצעה חד-צדדית". לדבריו, הערבים רוצים שתי מדינות? כרגע יש מצב של 85 אחוז של שתי מדינות ללא הסכם. אני מציע שניקח את גורלנו בידינו. אם תהיה פה מנהיגות שתשכיל לעצב את החתירה להסכם". לדבריו, "אנחנו עם דיגיטלי - או שאנחנו באופוריה או שאנחנו בפאניקה. אנחנו צריכים להיות באמצע, בקצת פאניקה. שום דבר מהדברים שאמר ראש אמ"ן בשנה שעברה לא קרו, ולישראל יש את הצבא החזק ביותר במזרח התיכון וחיל-האוויר הטוב בעולם". סגן ראש הממשלה והשר לענייני מודיעין, דן מרידור, אמר בדיון: "המציאות דופקת בדלת וצריך להחליט מה עושים בכלכלה, בביטחון ובמדיניות. יש לא מעט אנשים חסרי ניסיון בממשלה החדשה וחשוב מאוד לנצל את הזמן הקרוב כדי לחשוב". "אנו חיים בעידן אשר מאופיין בשינויים עמוקים מהירים ובלתי צפויים. אנחנו מוכנים למלחמה של אתמול אבל לא בהכרח למלחמה של מחר. פעם היו לנו שלושה או ארבעה אויבים, היום יש לך 30 אלף תאי טרור אויבים. הנשק היום נפוץ מאוד ויכול להיות שלא תהיה עוד מלחמה של טנקים בטנקים", אמר מרידור והציג את האתגר האזרחי שמתגבר בשנים האחרונות: "השינויים בעולם הלחימה הביאו לחזית הבמה את הלחימה על-ידי אי הפעלת אלימות. המפגינים בקהיר לא הפעילו אלימות. הם מבינים שללא אלימת ניתן להשיג הרבה יותר". לדבריו, "בעולם החדש מלחמה נצפית על המסך. אפשר לראות את המלחמה והיא מכוערת וקשה. מישהו חזק מאוד הופך להיות מנוול והחלש תמיד צודק, גם אם זה לא ממש נכון. כל אלו מחייבים אותנו לחשוב מחדש על הכוח שלנו ועל המדיניות שלנו". "אני לא סבור שתם עידן הקרבות הישנים. הצבאות עדיין קיימים במזרח התיכון אבל ספקטרום האיומים והסיכונים לא מצטמצם ולא צפוי להצטמצם. התמורות באזור מגדירות מפה עם סדר עדיפויות שונות לחלוטין אמר אלוף עידו נחושתן, לשעבר מפקד חיל האוויר וראש אגף התכנון במטכ”ל. לדבריו, להרתעה בעידן הנוכחי יש משמעות אחרת. מול מדינות היא מושגת באמצעות מסה וכוח צבאי. מול ארגוני טרור היא מבוססת יותר על מודיעין איכותי ופעולות מדויקות ופעילות רצופה. "תפישת הביטחון הלאומית היא נגזרת של מדיניות", אמר פרופ' שלמה אבינרי, לשעבר מנכ"ל משרד החוץ. לדבריו, "אם ישראל מאמינה שארץ ישראל צריכה להיות שתי מדינות אז מזה תיגזר תפישת ביטחון מסוימת, ואם היא מאמינה שעלינו להמשיך לשלוט על כל ארץ ישראל, אז מזה תיגזר מדיניות אחרת". יו"ר כנס הרצליה, אלוף מיל. דני רוטשילד, ראש המכון למדיניות ולאסטרטגיה, אמר שהסביבה השתנתה בנוגע למרכיבי הביטחון ולבצע התאמות לתפישת הביטחון. לדברי רוטשילד, הדיוק של איום הטילים לא היה כזה וצריך לקחת בחשבון שהוא זה שיכריע מלחמה. לדבריו, גם החוסן הלאומי השתנה: "אנחנו לא אותה חברה של ערבות הדדית כפי שהייתה החברה הישראלית לפני עשרים שנה. אם בעבר ההגנה הייתה על הגבולות, כיום ההגנה היא על העורף. יש דגש על התחושה של האזרח בנוגע לנושאי ביטחון- שכן הוא משפיע על ההחלטות בנושאי ביטחון".

גרעין אירני - מפתח לשינוי הגמוניה

במושב "מאזן הכוחות האזורי - האם מתגבש ציר סוני במזה"ת", אמר אליוט אברמס, חבר בכיר ללימודי המזה"ת במועצה ליחסים בינלאומיים: "ברגע שאסד יפול נראה עימותים גם בתוך סוריה עצמה, דבר שמשרת אינטרס משותף שלנו ושל הציר הסוני, משום שכך נמנע מאירן להפוך לכוח גרעיני". לדברי אברמס, "אם ימנעו את הכוח הגרעיני של אירן - הציר הסוני וההגמוניה הסונית תתפרק. ברגע שאסד ייעלם, יהיה קונפליקט בין הסונים לשיעים וזה הרגע שארצות הברית צריכה להתערב ולעזור בבחירת משטר חדש. לדעתי, הציר הסוני קיים בשל העובדה שיש ציר שיעי ולמעשה מדובר בציר שיתחיל להעלם כאשר הפחד מאירן ייחלש". ריאד אל חורי, חוקר ירדני, התמקד במדינתו: "את הציר הסוני יש לפרק לחלקים: הציר הסוני קונסרבטיבי והציר השיעי הוא קיצוני. ירדן משחקת תפקיד אסטרטגי משום שבסוף 2011 היא השתתפה ב-gcc. בפועל, ירדן לא מקדמת אף אחד מהצירים וזו דמוקרטיה חכמה". לדברי אל חורי, "יש שני דברים עליהם בירדן כרגע הדברים מאוזנים אבל הכלכלה חלשה. אינני צופה עתיד אופטימי לכלכלה הירדנית. אם הכלכלה תיפול זה יהיה הסיכוי היחיד בו הציר הסוני ישתלט על המדינה. אני מקווה שירדן תשכיל לנצל אופציות לפיתוח כלכלי והתפתחות פוליטית ולהקטין את הקונפליקטים במדינה". סלמה נמט, יועץ תקשורת ירדני, אמר: "עירק על סף מלחמת אזרחים. ישנו קיטוב שהולך וגדל במדינה. מסעוד בראזני, הנשיא המכהן בעירק, הזהיר שהממשלה העירקית צריכה לשתף פעולה עם שני הצירים או שהיא תתפצל. אירן יכולה לאבד את עירק עוד לפני שהיא מאבדת את סוריה. המנהיגות השיעית בעירק מתפוררת ולכן יש תגובת נגד למדיניות פרו-אירנית". ד"ר שמואל בר, מנהל המחקרים בבינתחומי, אמר: "מצב המדינות במזרח התיכון מרמז על כך שהחלוקה השיעית-סונית הופכת לגורם משפיע. ככל שהאיסלאם הסוני הופך לכוח עולה, כך הפוטנציאל של הפצת נשק גרעיני עולה. אם נסתכל על תקופות שונות במזרח התיכון, נראה שהגענו לעידן של התפוררות הסוגיה הסונית שיעית". לדברי בר, "כיום ישנו מחסור במזון, מים, אנרגיה והיעדר חוק וסדר וביקורת על המשטרים במזה"ת, דבר שיוצר מגמה של עוינות בין הצירים. התפרקות סוריה מוכיחה את דומיננטיות אירן במדינה, כל עוד הקונפליקט בסוריה ימשך, זה יחמיר את הקונפליקט הסוני שיעי. "שאלת אירן הגרעינית היא פרשת דרכים, אם היא לא תוכל לרכוש נשק גרעיני, זה יוביל לשינוי בהגמוניה של אירן. אך אם אירן תגיע למצב של הסכם על הקהילה הבינלאומית, הרי שהמשטרים באזור יראו זאת כעלייה שיעית-אירנית. לדיפלומטיה הישראלית יש אפשרות לנסות ולהתמודד עם חלק מהסוגיות ולפתח קשרים עם מדינות במזרח התיכון. אם ישראל וארצות הברית ייצרו בחוכמה פתרונות פוטנציאלים, המצב יוקל", דברי בר. בריאן קטיוליס, עמית מחקר בכיר בארה"ב, הביע עמדה שונה משאר משתתפי חבר הדיון: "לדעתי, הציר סוני לא עולה. ישנן הפיכות ושינויים פוליטיים וצבאיים ברבות ממדינות המזרח התיכון. יש החושבים שאף אחד לא ניבה את מהפכות אלה, אך אני ניבאתי זאת כבר ב-2010. למעשה ישנה תחרות כוחות שמתחוללת באזור בין הסונים לשיעים וגם בתוך הזרמים יש מחלוקות רבות. מצרים לדוגמה, שמבחינתי היא מרכז המאבק למהפכה, נמצאת בשלבים מוקדמים של לגיטימיות פוליטית. בעוד שנה-שנתיים האחים המוסלמים יקחו את השלטון וזה יהיה החורף הערבי". בנוסף, התייחס קטיוליס לסודן: "בסודן יש רוב סוני ועל ישראל לחתור לקשרים עימה, כדי להגיע לעולם הערבי הסוני".