פולאר נדל"ן ערכה הסכם פיקטיבי עם שמואל דכנר, כדי להכשיר בספריה תשלומים בסך 240,000 דולר שהעניקה לו. החברה ייחסה את התשלומים לפעילותו של דכנר להשגת תוספת שבס (הגדלת מספר יחידות הדיור ב-20%) בפרויקט
הולילנד. כך העיד (25.11.12) שמעון שנקמן, שהיה מנהל הכספים של פולאר נדל"ן. ההסכמים אושרו בידי המנכ"לים של החברות הרלוונטיות,
אמנון ספרן ו
שמעון גלאון.
לדברי שנקמן, למרות שתוספת שבס לא ניתנה בצורה סופית, החברה סברה שקרוב לוודאי שהיא תינתן ולכן יכלה לרשום בספריה הוצאות בגינה. עם זאת, בחקירה הנגדית אמר שנקמן, כי התכוון לומר שההסכם היה רטרואקטיבי ולא לכך שהוא היווה פיקציה מבחינה עובדתית, שכן דכנר סיפק את השירותים תמורתם קיבל את אותם תשלומים.
בתשובה לשאלת סניגורו של
אביגדור קלנר, עו"ד
איתן מעוז, אמר שנקמן שהוא שולל את טענתו של דכנר, לפיה הסכם זה נועד לכסות כספים שניתנו לו לצורך תשלומי שוחד. הוא גם חזר על דבריו במשטרה, לפיהם לא היה שום דבר חריג בהתנהלותה של פולאר נדל"ן מול דכנר.
דכנר גם קיבל מפולאר נדל"ן הלוואות - הספק היחיד של החברה לו ניתנו הלוואות - אך לא פרע אותן כסדרן. למרות זאת, לא קוזז חובו מהתשלומים השוטפים שנתנה לו פולאר. לדברי שנקמן, הוא הציע זאת מספר פעמים לספרן, אך הלה לא הגיב או אמר לו לעזוב את הנושא. עוד אמר שנקמן, כי בתחילת 2003 הורה לו ספרן להפסיק לחייב את דכנר בריבית על חובו. שנקמן הוסיף, כי התרשם שדכנר מקבל כספים נוספים משתי סיבות: יכולתו לדרוש אותם משום שהרגיש שיש צורך בשירותיו ומחלתה של בתו.
