"הגיוס לצה"ל, לשירות הלאומי והצבאי, הוא זכות מוקנית ולכן יש לחייב את המערכות לגייס אנשים עם מוגבלות" - כך אומר
רענן דינור, מנכ"ל משרד התמ"ת לשעבר, בכינוס הרביעי של המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות במשרד הכלכלה.
לדבריו, זכות הוויתור לגיוס בנושא צריכה להיות בידי המועמד לגיוס ולא בידי הממסד. "אין זכות לאף אחד לקחת את הזכות המוקנית שיש לצעירים להתגייס והקשר לתעסוקה לעניין הוא מובן", הוסיף.
לייצר הלימה בין רצון המעסיקים להכשרת המועסקים נחום איצקוביץ, מנהל מרכז השקעות במשרד הכלכלה, ועד לאחרונה מנכ"ל משרד הרווחה, ציין כי יש לייצר הלימה בין רצונות המעסיקים בצד הביקוש, לבין היצע המועסקים והכשרתם והתאים לכך את הכלים הממשלתיים. כרגע יש אי-התאמה בין עולמות אלו ואנו מפספסים את הפוטנציאל העצום לשילוב עוד אנשים בשוק העבודה, אמר. "ככל שאנו מתעכבים, ולא מתחילים בתהליך ההכשרה, ההכנה והשילוב בגילאים המוקדמים יותר, זו הופכת למשימה כמעט בלתי אפשרית. אם לא נשכיל להכשיר את העובדים הפוטנציאלים, גם בהינתן משרות פנויות וביקושים, לא ניתן יהיה לשלבם", ציין איצקוביץ.
אחיה קמארה, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, ציין כי "למרות השקעות אדירות של הממשלות, בכל מדינות העולם, עדיין קיים קושי לאפשר לאדם עם מוגבלות לממש את הפוטנציאל שלו במעגל העבודה".
"כולנו מצהירים על רצון להעסיק ולשלב אנשים עם מוגבלות, אך איננו מצליחים לעשות את זה. ממשלה צריכה לגרום לאנשים עם מוגבלות להאמין ביכולת שלהם לצאת לעבודה, להעניק רשת ביטחון למעסיקים, לאפשר לאנשים עם מוגבלות לצאת ולהשתלב במעגל העבודה אך במידה וזה לא מצליח, לאפשר לבעל המוגבלות לחזור אל המפעל המוגן. אנשים עם מוגבלות צריכים לעבוד בעבודה שהם טובים בה, בתפקיד שהם טובים בו ואסור שישבו ויעסקו בעבודות שאינן תואמות את כישוריהם, רק בשל העובדה שהם בעלי מוגבלות", אמר.
