ביהמ"ש: העובדה היא שכהן לא חזר

סניגורו של דן כהן, עו"ד איתן מעוז, פירט בפני השופט גלעד נויטל (יום ה', 21.3.13) את ההליכים והמגעים שהתנהלו לצורך חזרתו של כהן ארצה. לדבריו, ראש מחלקת חקירות ברשות ניירות ערך, ניר בר-און, דרש שכהן יפקיד ערבות של 6 מיליון שקל, בעוד הוא הציע 2 מיליון שקל. חוקרי הרשות גם סירבו להצעה לחקור את כהן בשגרירות ישראל בלימה - למרות שחודשיים לאחר מכן יצאו חוקרי משטרה כדי לחקור את המתלוננת נגד חיים רמון ששהתה בחופשה בדרום אמריקה. "אם הייתה נשיקה או לא הייתה נשיקה, לזה מצאו תקציב", העיר. לדברי מעוז, התנהגותו של כהן לא הייתה כשל מי שמבקש להתחמק, ובין היתר הוא כיבד את מעצר הבית שהוטל עליו בפרו (15 חודשים) והופיע לכל הדיונים בעניינו. בסוף 2010, המשיך, ביקשו הוא ועו"ד אלי זהר להסדיר את תנאי חזרתו מרצון, בפגישה עם פרקליט המדינה, משה לדור, ובמכתב למשנה לפרקליט, שוקי למברגר. לדבריו, הם לא קיבלו שום תשובה לשתי הפניות. מעוז טען, כי נשיא פרו סירב בתחילת 2011 להסגיר את כהן, בשל סירובה של ישראל להסגיר אזרח פרו שהיה מבוקש בארצו. נויטל: "אבל הוא סירב לבוא לישראל. מה זה קשור לנשיא פרו או לא נשיא פרו?". מעוז: "כהן רצה לבוא לישראל. ההחלטה לבוא ללא הסכמה אינה רציונלית, משום שאז הוא חשוף לכתב אישום מאופק לאופק". נויטל: "זכויותיו כנאשם שמורות לו". מעוז: "זכויותיו לא שמורות לו. לכן השאיפה של כהן הייתה לחזור לוודאות מסוימת. הוא קיים אין סוף מגעים ופגישות כדי להגיע לוודאות על מה הוא עומד לדין או על תנאי שחרור בערבות". לדברי מעוז, דורון השיבה באפריל 2011 בשלילה לבקשתו להסדיר את תנאי חזרתו של כהן.

"לא מעקמים את האף"

נויטל: "אדם מקבל מכתב מהמשטרה: עברתי באור אדום, בוא לתחנת משטרת מסובים. נופל לו הכל מהיד והוא בא לתחנת המשטרה, יישב בביתו ויחכה לקבלת החלטה. זה חל על כל אזרח במדינת ישראל. כהן היה צריך להתקשר אליך ולומר: עזוב את הכל, אני עולה על מטוס ושב ארצה, כדי שחפותי תצא לאור. איפה כל זה?". מעוז: "זה תיק עם חשיפה ציבורית מאוד רחבה, זה תיק עם עבירות של 18-12 שנה לאחור, זה תיק עם עד מדינה, זה לא מקרה רגיל". נויטל: "אדם טוענים נגדו טענה - שיבוא להתמודד איתה. עולים על מטוס בפרוטות האחרונות ובאים לישראל להתמודד עם הטענות. אני לא מכיר דרך אחרת. מי שלא בא - יש לזה השלכות. זה החוק במדינת ישראל". מעוז אמר, כי אין כל ראיה לכך שכהן יכול להימלט כיום ולשבש כיום את ההליכים. הוא אמר, כי ניתן לעקם את האף לנוכח התנהלותו של כהן, אך נויטל קטע אותו בכעס: "לא מעקמים את האף. זה ביטוי ערכי. אני מתייחס לעובדות. מה זה הוא לא ניסה להימלט? הוא היה שם. למה הוא לא בא? איך אפשר לטעון שאין עילת מעצר? יש החלטה אחת של בית המשפט העליון שזה לא מקים עילת מעצר? האיש היה במדינה שאין לה הסכם הסגרה עם ישראל, למרות שידע שפה רוצים אותו. הוא לא צריך לעשות שום הסכם עם המדינה". מעוז: "אני לא מכיר פסק דין כזה". נויטל: "אני יודע שאתה לא מכיר". מעוז: "אם זה מקים את החשש מהימלטות". נויטל הצביע על פסקי דין של העליון ואמר: "הם אומרים את זה".

"מסר מאוד חמור"

מעוז פירט שורה של כתבי אישום בולטים בתחום הצווארון הלבן, בהם לא ביקשה המדינה מעצר עד תום ההליכים, ובחלק מהמקרים אפילו לא ביקשה מעצר בית. הוא אמר, כי השאלה המרכזית היא האם קיים חשש ממשי שכהן יימלט אם יינתן בו אמון. "כהן היום כאן, הוא מתכוון להתמודד עם כתב האישום, לשם כך הוא ביקש להגיע לארץ במסגרת הסדר. החשש שמא הוא ייעלם אם יהיה נתון לתנאים מגבילים אולי קיים, אבל הוא לא באמת ממשי", טען מעוז. לסיום ביקש מעוז להסתפק לכל היותר במעצר בית בביתו של עו"ד מיקי שפיגלמן. הוא ביקש תחילה להגיש את שמו של שפיגלמן רק בכתב, אך נויטל סירב. דורון הגיבה: "הנימוקים שבעטיים בחר כהן לא להתייצב, יעבירו לציבור מסר מאוד חמור אם יתקבלו. מדובר בשופט לשעבר, עורך דין בכיר, החושב שהוא יכול שלא להתייצב אם לא יגדר את הסיכונים שלו". לדברי דורון, פניות הסניגורים לפרקליטות קיבלו מענה, המדינה הפעילה רק שיקולים ענייניים, אך היא התקשתה לתת אמון בכהן. היא ציינה, כי בריחתו של כהן מהארץ כבר גרמה לתביעה נזקים ראייתיים שטרם נאמדו, וכי אין מקום לחלופת מעצר כאשר אין אמון בסיסי בנאשם.