נשיא ארה"ב,
ברק אובמה, קורא לעם בישראל לדחוף את מנהיגיו ליטול סיכונים לשם השגת השלום. אובמה דיבר (יום ה', 21.3.13) בנאום בן קרוב ל-50 דקות בבנייני האומה בירושלים, בפני קהל שהורכב ברובו מסטודנטים, תוך שהוא מדגיש שוב ושוב את חלקו של הדור הצעיר בעיצוב העתיד. להלן קטעים מרכזיים מנאומו.
אני רוצה לדבר איתכם על שלושה נושאים שמעצבים את תקופתנו: ביטחון, שלום ושגשוג - כיצד נוכל לעבוד ביחד בתחומים אלו.
קשרי הביטחון בין המדינות מעולם לא היו הדוקים יותר. כשאני מדבר על ביטחון ישראל, אני חושב על ילדים בגיל של בנותי, שהולכים לישון מתוך פחד שיירו עליהם רק בשל זהותם ומקום מגוריהם. לכן השקענו בכיפת ברזל ותמכנו בזכותה של ישראל להגן על עצמה. לכן החמאס חייב לזנוח את האלימות ולהכיר בזכותה של ישראל להתקיים. לכן כל מדינה צריכה לקרוא לחיזבאללה בשמו האמיתי: ארגון טרור.
כשאני מדבר על ביטחון ישראל, אני חושב על אנשים שיש להם זכרונות מהשואה וחוששים מפני אירן גרעינית. זהו איום על כל העולם, כולל על ארה"ב. כיום אירן מבודדת, כלכלתה מידרדרת, הנהגתה מפולגת ומעמדה נחלש. הזמן לפתרון דיפלומטי אינו בלתי מוגבל. אסור שלאירן יהיה נשק גרעיני ונמלא את חובתנו כדי למנוע זאת.
ביטחון ישראל כל כך חשוב, משום שאין לקחת אותו כמובן מאליו. אבל מי שחושב שלישראל אין זכות להתקיים, יכול באותה מידה להתעלם מהשמים שמעליו והארץ שמתחתיו, כי ישראל אינה הולכת לשום מקום. כל עוד ארה"ב קיימת - אנחנו איתכם [שתי מילים אלו נאמרו בעברית].
ידיד הדואג לבטחונכם השאלה היא מהו עתידה של ישראל, וזה מביא אותי לנושא השלום. יותר מדי פעם הושטתם יד לשלום ונדחיתם ואף נעניתם באנטישמיות מכוערת. לכן אני מבין מדוע ישראלים רבים ספקנים לגבי האפשרות להשיג אותו. אבל ישראל ניצבת בצומת דרכים. מפתה לשים בצד את נושא השלום, כאשר יש נושאים כה רבים אחרים לעסוק בהם. מבחינה פוליטית, הכי קל מבחינתי יהיה לשים בצד את הנושא הזה. אבל אני מדבר כידיד הדואג לבטחונכם, ולכן אני מבקש שתביאו בחשבון שלוש נקודות.
השלום הכרחי. הוא האמצעי היחיד לביטחון אמיתי ולהגשמת החזון הציוני. הדרך היחידה לקיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית היא הקמת מדינה פלשתינית. ישראל צריכה למנוע מעצמה בידוד. שום חומה אינה גבוהה די הצורך ושום כיפת ברזל אינה חזקה די הצורך כדי לבלום אויב נחוש.
הדבר נכון עוד יותר עם השינויים המתחוללים במזרח התיכון. זהו בדיוק הזמן להגיב להפיכות שהתחוללו במדינות ערב על-ידי מחויבות לשלום. השלום ייעשה בין עמים ולא רק בין ממשלות. שנים של היסטוריה והסתה ועוינות לא יימחקו בבת אחת, אבל התקדמות עם הפלשתינים היא הדרך הנכונה להתחיל.
השלום צודק. הביטחון צריך לעמוד במרכזו של כל הסדר. אין דרך אחרת פרט למו"מ בין הצדדים, ולכן - למרות הביקורת - אנו מתנגדים להסדר כפוי. יש להכיר בזכותם של הפלשתינים למדינה. זה לא פייר שילד פלשתיני לא יכול לגדול במדינה משלו, שהוא צריך לחיות תחת צבא זר שמפקח על כל תנועה שלו ושל אביו, שיש מעשי אלימות נגד פלשתינים שאינם נענשים. כיבוש ודיכוי אינם התשובה.
אני רוצה לסטות לרגע מהטכסט הכתוב. לפני כמה שעות נפגשתי עם קבוצה של פלשתינים בני 22-15. הם אינם שונים מבנותי, הם אינם שונים מילדיכם. אני בטוח שאם כל הורה ישראלי יישב עם הצעירים הללו, הוא יאמר: אני רוצה שהם יצליחו כמו ילדי.
רק אתם יכולים לקבוע איזו דמוקרטיה תהיה לכם, ובכך תגדירו לא רק את יחסיכם עם הפלשתינים, אלא רק את עתידה של ישראל. כפי שאמר
אריאל שרון: אם נרצה להגשים את החלום במלואו, נאבד אותו במלואו. וכפי שאמר הסופר דוד גרוסמן ששכל את בנו: שלום של אין ברירה צריך להיות מושג באותה נחישות בה מנהלים מלחמה של אין ברירה.
אין לצפות מישראל לנהל מו"מ עם מי שרוצה להשמיד אותה. יש לכם שותפים אמיתיים בדמות הנשיא עבאס וראש הממשלה פיאד, שהוכיחו זאת במעשיהם בשנים האחרונות. יש כעת חלון הזדמנויות.
השלום אפשרי. לא אגיד לכם שהוא מובטח, אפילו לא אגיד לכם שהסיכוי להשגתו טוב יותר מהסיכוי שלא יושג, אבל הוא אפשרי. כולם יודעים לאן המו"מ צריך להוביל: שתי מדינות לשני עמים. יהיו במהלכו חילוקי דעות, יהיה צורך לקבל החלטות קשות.
עתיד הכלכלה העולמית מדינות ערב חייבות להסתגל לעולם שהשתנה ולנרמל את יחסיהן עם ישראל. הפלשתינים חייבים להכיר בכך שישראל תהיה מדינה יהודית. ישראל חייבת להכיר בכך שההתנחלויות מנוגדות לשלום, שיש לשרטט גבולות למדינה הפלשתינית. צעירים במצרים ובעזה רוצים גם הם השכלה, עבודה, חופש פולחן, משפחה. השלום מתחיל בליבותיהם של אנשים. מנהיגים פוליטיים לעולם לא יקחו סיכון אם העם לא ידחוף אותם לכך.
זה מביא אותי לנושא השלישי: שגשוג. לעמי האזור יש יותר תקוות משותפות מאשר חששות. יהיו שיאמרו שזה בלתי אפשרי, אבל תזכרו שישראל היא המדינה החזקה ביותר באזור והיא נהנית מתמיכתה של המדינה החזקה ביותר בעולם. לישראל יש היכולת לראות את העולם לא רק כמות שהוא, אלא גם כפי שהוא צריך להיות.
אם העולם רוצה לראות את עתידה של הכלכלה העולמית - שיסתכל על תל אביב. הישראלים כל כך פעילים ברשתות החברתיות, עד שכל יום היה קמפיין פייסבוק חדש בשאלה היכן אני צריך לשאת את הנאום הזה. ישראל צריכה להיות המרכז לשיתוף פעולה כלכלי איזורי. הסיכוי הזה לשגשוג יגבר עם ביטחון ושלום. כמי שדרכו עוצבה לאור החזון היהודי של "תיקון עולם" [בעברית], אני מאמין שזה המסר של כולנו: לעשות את העולם למקום טוב יותר.
