אין זה מחזה שכיח להיות עדים להתחבטויותיו המוסריות-ציבוריות של שופט, ודאי לא של שופט בבית המשפט העליון, ובוודאי לא של נשיא העליון.
אשר גרוניס סיפק הצצה נדירה שכזו.
גרוניס דחה (יום ד', 27.3.13) בקשה לדיון נוסף בפסק דינם של
נעם סולברג ו
עוזי פוגלמן (מול
דפנה ברק-ארז), בנוגע לבקשתם של פריחה ויוסף אמזלג לרכוש את דירת עמידר בה הם מתגוררים. הבקשה נדחתה בנימוק שהאם ובנה נטשו את הדירה, בית המשפט המחוזי דחה את עתירתם וכך גם בית המשפט העליון. גרוניס קובע, כי בפסק הדין לא נקבעה הלכה חדשה בפרשנות המושג "נטישה" המצדיקה דיון נוסף. ואז באה הפיסקה האחרונה של ההחלטה:
- "נוסיף לסיום, כי הנטייה הראשונית והמיידית היא לבחון את הסוגיה שעלתה בעתירה מתוך גישה אוהדת לעותרים. עם זאת, לא ניתן להתעלם מן המשמעות של פסיקה לטובתם לגבי רבים אחרים, הממתינים לקבלת דיור ציבורי. מכירתה של הדירה לעותרים משמעה הוצאתה של הדירה מן המאגר המוגבל של דירות המשמשות לדיור ציבורי. על כן, מחשבה שנייה בנושא מביאה להכרה כי העניין יותר מורכב ממה שנראה תחילה".