בחבר-הדיון שנעל את כינוס רמלה ה-6 שנערך (יום ג', 2.4.13) בנושא "המשפט הציבורי במדינה יהודית", השתתפו המועמדים לתפקיד הרבנות הראשית לישראל, הרבנים דוד לאו, אליעזר איגרא, דוד סתיו ויעקב שפירא. הרבנים דנו בשאלה האם וכיצד ראוי להעניק לרבנות הראשית סמכות בעניינים ממלכתיים התכנסו המועמדים לתפקיד הרב הראשי לישראל. לאו, רב העיר מודיעין, אמר: "יש ליהדות מה לומר על ענייני כלכלה וביטחון, שהרי גם דוד המלך היה צריך אישור מחברי הסנהדרין לפני צאתו למלחמה. לנושאים הללו יש מקום לרבנות וברגע שהרבנות תשדר את האכפתיות לכל פרט ופרט לעם ישראל, אין צל של ספק שגם יפנו להקשיב לרבנות, ירצו לשמוע את דעתה ויתייחסו למילים הללו לא כאחד האנשים שאכפת להם, אלא יתייחסו קצת יותר כי ידעו שזה בא מלב אכפתי של יהודי שדואג לכל ישראלי ועם לב שבנוי על ערכי התורה". איגרא, דיין בבית הדין הגדול ורב הישוב כפר מימון, אמר: "הנושא של קשר בין תורה לממלכה הוא דבר חשוב ועקרוני ובסופו של דבר הוא גם מגיע להלכה.המלך והמלוכה נתונה לעם שהעם יחליט על צורת הממשל. אנחנו נמצאים בממשל דמוקרטי והדבר שאנחנו מדברים עליו הוא הנקודה הזאת. כיצד יוצרים את הקשר בין המלכות לבין כוח התורה". הרב איגרא טען כי "יש צורך בצדקה ממלכתית - הרבנים צריכים להשמיע את קולם. לא תמיד זה קל ולפעמים ישנם דברים שהם בחילוקי דעות. אבל לא צריך מלכתחילה להיכנס לנושאים הפוליטיים. יש כל כך הרבה דברים שעל סדר היום. מדינת ישראל מעבירה תקציב, האם הרבנים צריכים להתערב בתקציב הזה? האם הפגיעה היא מחויבת מציאות, צריך להיות מעורב. אני לא חושב שכל רב יכול להיות פרופ' לכלכלה, אבל אין לי ספק שקיימים היום בציבוריות הישראלית הרבה מאוד כלכלנים שמבינים את רוח התורה והתייעצות איתם, בסופו של דבר יש להלכה דעה שבנויה על הידע המקצועית שלא כל רב יכול לדעת את כל תורות הכלכלה והטכנולוגיה אבל כאשר הרבנות הראשית עוסקת בדברים הללו אני חושב שבסופו של דבר זה יוסיף לכבודה של הרבנות". איגרא סיכם ואמר כי "אנחנו נמצאים היום בתקופה שונה לחלוטין מאשר תקופת הרב קוק והרב הרצוג. היום ישנם בכנסת ישראל 40 חברי כנסת המגדירים עצמם דתיים ויש רבים אחרים שקרובים למסורת ישראל. הזיקה של כלל ישראל אל תורת ישראל עברה שינוי גדול ומהפכה. אין ספק שהרבנות הראשית צריכה להשמיע את קולה בעיקר בתחום הצדק והצדקה". סתיו , הרב של שהם, אמר: "כשהרבנות הראשית באה לעסוק בעניינים של אומה, היא צריכה לקבל את הכלים שיש לאומה כדי להחליט בהם. לפעמים שומעים שני מומחי ביטחון שכל אחד הערכותיו הפוכות מחברו. צריך שהרבנים שמבקשים להביע את דעתה של תורה, יראו את המציאות בעיניים של ממלכה ויבינו שבכלים בהם דנים בסוגיות של חברה וכלכלה". "היו לי ויכוחים עם כמה מעמיתי בעולם התורה שביקשו להביע מחאה כנגד תופעה חברתית כזו או אחרת. זו עמדה לגיטימית, אך מי אמר שכך כתוב בתורה. כדי להתמודד בסוגיות לאומיות צריך לשנות דיסקט. להבין שאנחנו לא בשטיבל אנחנו מטפלים במדינה. מצריך מבט לאומי רחב על הצרכים של המדינה כדי שנוכל להביע עמדה.העמדה הזו צריכה להיות בנויה על הבנה בסיסי של המערכת שאיתה אנו עוסקים, ולכן לומר דברים של תורה בלי קשר להשקפתה הטהורה של תורה". הרב סתיו הוסיף כי "אין ספק שתפקידו של הרב, בלי קשר לעמדה לאומית כזו או אחרת, אם הוא רואה מצוקה, עוול, בתחום כלכלי, חברתי ואחר תפקידו של הרב לצאת מהקתדרה ממנה נמצא כדי לסייע מיד ולא משנה באיזה תחום". שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב, אמר: "הרבנות הראשית, מבחינת הערך שלה, זה ערך חינוכי, ערכי, וככל שנפנים את זה יותר ויותר אנחנו נדע שהמילים יכולות להשפיע גם על המציאות. השאלות שעולות היום על השולחן ובגלל שיש כל כך הרבה בעיות ציבוריות, השאלות הן כל כך כבדות משקל שאפילו מי שעומד בראש הפירמידה אין ספק שהוא היה מאוד רוצה להיעזר גם במאות הרבנים שקיימים בארץ בתור יועץ. הרבנות הראשית צריכה להרחיב את הכתפיים, לשתף עוד הרבה תלמידי חכמים במדינת ישראל, להיות לימינם של הרבנים ולהתעניין בדברים שבהם הם עוסקים. זה חלק ממכלול הדברים שהרבנות הראשית צריכה לעסוק בהם אף על-פי שאלו דברים שאינם בחוק. הרבנות הראשית זה מוסד הלכתי ערכי וחינוכי ולכן הרבנות הראשית תשתדל להפוך את מוסד הרבנות למשהו שיהפך לכתובת לא רק לאלו ששומרים תורה ומצוות גם לאלו שאינם שומרים תורה ומצוות". הרב שפירא הוסיף כי "משום מה לא ממנים רבני שכונות בארץ. הרבנות לפעמים מרגישה שאין לה את היד הארוכה להגיע לכלל הציבור כאשר אין משהו מטעמה ולהגיע. צריך גם להסתכל על הנקודה הזאת ,שיתנו לרבנות הראשית את הכלים שכולם דואגים להצלחתה".