ד"ר עלי ברנע, שהיה מנכ"ל חברת בייטמן הנדסה וקיבל ממנה 15 מיליון שקל, ישלם מס מלא על הכנסת עבודה ולא מס מופחת על דיבידנדים. כך קבע סופית (יום ג', 2.4.13) נשיא בית המשפט העליון,
אשר גרוניס.
ברנע טען, כי התשלומים שקיבל מהחברה בשנים 2002-1998 היו דיבידנד כבעל מניות בה, ולכן הם חייבים רק במס רווחי הון. בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את גישתו, ובית המשפט העליון דחה את ערעורו.
גרוניס אומר, כי התשלומים שקיבל ברנע התבססו לא רק על רווחיה של בייטמן, בה אכן היו לו מניות, אלא גם על רווחיהן של חברות-אחיות בחו"ל, בהן לא החזיק במניות. בנוסף לכך, למרות שמניות הבכורה הומרו למניות רגילות בשנת 2000 המשיכו העובדים הבכירים, כולל ברנע, לקבל סכומי כסף שהוגדרו משום מה כדיבידנדים. הנתונים שציינו, בוודאי בהצטברם יחד, מובילים למסקנה שנכון היה לסווג את סכומי הכסף שקיבל המערער לא כדיבידנדים אלא כתשלומים ששולמו לו אך ורק בשל היותו עובד החברה.
עוד אומר גרוניס, כי העובדה שרשויות המס לא רשמו כהוצאה את הסכומים ששולמו לברנע ולעובדים בכירים אחרים, אינה אומרת שאין מדובר בהכנסה חייבת אצל ברנע. "מה לו למערער שילין לגבי העדר סימטריה, כאשר נעשה הסדר שהחברה עצמה הייתה צד לו והסכימה לו", הוא אומר. עוד נקבע, כי ברנע לא הופלה לרעה לעומת עמיתיו, שכן הם המשיכו לעבוד בבייטמן בעוד הוא פוטר, והחברה הסכימה לקחת על עצמה את תשלומי המס בגינם.
ברנע חויב בתשלום הוצאות בסך 50,000 שקל. את ברנע ייצגו עוה"ד
משה שקל,
עופר אלבוים ו
טלי יהושע, ואת המדינה - עו"ד עמנואל לינדר.
