מכירת מפעל מיקרון בקריית גת מתקרבת לרגע האמת. ל"
גלובס" נודע כי חברת טאואר , יצרנית השבבים ממגדל העמק, נותרה המתמודדת היחידה על רכישת המפעל, והיא תיאלץ בקרוב להחליט אם להיכנס להרפתקה חדשה, לאחר שרכשה לפני כשנתיים את מפעל מיקרון ביפן.
בחודשים האחרונים מנהלת מיקרון ישראל מגעים אינטנסיביים מול הממשלה וגורמים עסקיים, לצורך המשך הפעלת המפעל תחת בעלות שונה. הדד ליין שבו נקב מנכ"ל המפעל, יונתן ונד, הוא חודשים ספורים עד להחלטה לסגור את המפעל ולפטר את כל עובדיו.
ל"גלובס" נודע כי על רכישת המפעל התחרו שני גורמים נוספים - חברת השבבים הזרה Maxim וחברת אלטיס הצרפתית. המחיר שהוצע עבור המפעל נע סביב 30 מיליון דולר, סכום שמהווה רק חלק מההשקעה הנדרשת להשתלטות עליו.
בנוסף, יידרש הקונה להקצות עוד עשרות מיליוני דולרים להון חוזר, כדי להפעיל את ציוד המפעל בשנה וחצי הקרובות עבור לקוחות מיקרון, וכן לקחת על עצמו עלויות שונות שקשורות להתחייבויות לעובדים (הוצאות שמהן מנסה מיקרון להימנע באמצעות המכירה).
משנים מיקוד בדצמבר האחרון התקבלה במיקרון החלטה לצאת מפעילות הייצור בישראל, כאשר המשמעות היא סגירת המפעל בתוך שנתיים או מכירה שלו. המפעל הוקם במקור בשנת 1998 ונקרא FAB 18 של אינטל. הוא מייצר רכיבים לשבבי זיכרון בטכנולוגיות שכבר אינן בחזית של ייצור השבבים, מה שלא מאפשר להמשיך להיעזר בקווי הייצור שבו לצורך תחרות בסגמנט.
במסיבת עיתונאים שערכה מיקרון לפני כחודש וחצי, טען ונד כי המפעל הוא "רווחי ותחרותי". האסטרטגיה שמתכננת הנהלת המפעל להמשך היא העברת המיקוד לשוק השבבים האנלוגיים, תחום שאליו פונה חלק גדול מתעשיית השבבים העולמית, אך הטכנולוגיה של מיקרון ישראל - ייצור שמאפשר הדפסה של טרינזיסטורים בגודל 90 ו-65 ננומטר על פרוסות הסיליקון - היא מתקדמת יחסית.
לדברי ונד, למפעל יידרשו 20-30 מיליון דולר בלבד כדי לאפשר המרה לאסטרטגיה החדשה. זה גם כנראה מה שמושך את טאואר - האפשרות לשים את היד על ציוד מתקדם ביחס לציוד שלה, במחיר ששואף לאפס במונחי מיכון לייצור שבבים.
יפן השפיעה על התחזית עם רכישת המפעל ביפן התחייבה מיקרון לרכוש כמות מינימלית של שבבים מדי חודש, במתכונת של "קנה או שלם" (Take or Pay). מטרת ההתקשרות הייתה לאפשר לטאואר תקופה מספקת להכשרת קווי הייצור היפניים לטכנולוגיה של לקוחותיה, ושבמהלכה תהיה לה רמה קבועה של הכנסות. ההסכם היה מדורג, ומתחילת 2013 קטנו באופן משמעותי הרכישות של מיקרון. אך בינתיים טאואר עדיין לא הצליחה למלא את יכולת הייצור של המפעל היפני (כ-60 אלף פרוסות בחודש) בהזמנות מלקוחות אחרים.
יתרה מכך, הירידה בכמות השבבים שמיקרון רוכשת מיפן מתבטאת בתחזית שפרסמה טאואר לרבעון הראשון. החברה העריכה כי תרשום הכנסות של 110-120 מיליון דולר בלבד - ירידה של 31% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, וירידה של 22% לעומת ההכנסות ברבעון הרביעי של 2012.
על הרקע זה, ניתן להבין כי טאואר נזהרת מאוד בביצוע העסקה. החברה מעוניינת בסיוע כזה או אחר משני בעלי עניין שונים: ממשלת ישראל, שממנה מצפה החברה לסייע, לפחות בתקופה הקרובה, בתשלומי השכר ל-1,800 העובדים במפעל, כ-1,200 מהם עובדים ישירים; וממיקרון, שממנה מצפה טאואר ככל הנראה לתנאים דומים לאלו שקיבלה עם רכישת המפעל ביפן. כלומר, מנגנון שיבטיח רכישה של תפוקות המפעל בשנתיים-שלוש הקרובות, או הסדר אחר שיפחית מהעלויות.
ממיקרון נמסר: "איננו יכולים להתייחס למגעים עסקיים כאלה ואחרים. המו"מ למכירת המפעל בישראל מתנהל בין הרוכשים הפוטנציאליים לבין הנהלת מיקרון העולמית".