העליון: חוקרי רצח התבטאו בצורה גזענית

המשנה לנשיא בית המשפט העליון, מרים נאור, מותחת ביקורת קשה (יום ד', 10.4.13) על התבטאויות ואיומים של שוטרים כלפי חשוד ברצח. עם זאת קובעת נאור, כי אין בכך כדי לפסול את הודאותיו של הרוצח. בית המשפט העליון דחה את ערעורם של מוחמד מובארק ופריד אל-ענמי על הרשעתם ברציחתו של עמוס טל באפריל 2007, על-רקע יחסים הומוסקסואליים. ההרשעה מתבססת בעיקרה על הודאותיו של מובארק, אשר אושרו במשפט זוטא שהתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב. ההגנה שבה והעלתה שורה של טענות קשות נגד קבילות ההודאות, אך נאור דחתה אותן. לצד זאת, מתייחסת נאור בחומרה לכמה מפעולותיהם ודבריהם של החוקרים. הללו איימו על מובארק, כי יזמנו לחקירה את אביו ויחשפו בפניו את העובדה שבנו עוסק בזנות הומוסקסואלית. נאור קובעת, כי היה צורך אובייקטיבי בזימונו של האב, אך נשאלת השאלה האם היה מקום לעשות זאת בפועל לאחר שמובארק הודה ברצח.

צבע עורו והיותו ערבי

עוד מתייחסת נאור לשורה של ביטויים גזעניים ופוגעניים שהטיחו החוקרים במובארק. "אין לכחד שחלק מהתבטאויות כלפי מוחמד בחקירתו היו פסולות לחלוטין. אלה כוללות ביטויי גנאי קשים לגבי צבע עורו של מוחמד, לגבי היותו ערבי ולגבי עיסוקו במתן שירותי מין לגברים. בחלק מהמקרים מדובר בביטויים במסגרת שאלות רטוריות, דיבור היפותטי, דיבור על דרך השלילה, או ניסיונות לעורר תגובה אצל מוחמד על-מנת לקדם את החקירה. עם זאת (ואף שאין מחלוקת על כך שהכינויים של מוחמד בפי מכריו הם 'כושי', 'אבו סמרה' ו'שוקולדה'), מדובר בצורת התבטאות שאין מקומה בחקירה משטרתית במדינת ישראל כלל ועיקר", היא אומרת. בין היתר אמרו החוקרים למובארק: "אתה אפס. אתה כמו האלה שדורכים עליהם, עושים רעש כזה, ברלה, אתה יודע מה זה ברלה? כמו חיפושית, כמו ג'וק. ג'וק יותר ממך קצת, למה ג'וק הוא חופשי, הוא הולך לאן שבא לו, אתה לא. גם הג'וק זה שחור, כמוך"; "איך אומרים ערבוקי טמבל הזה"; "מי שרוצה שילך עם חתולה מי שרוצה שיילך עם גבר, מי שרוצה שיילך עם קוקסינל". על כך אומרת נאור: "האמירות שצוטטו לעיל ללא ספק כוללות ביטויי הפליה פוגעניים ומשפילים, פסולים לחלוטין, אשר פוגעים בכבוד האדם. אולם אין נגזרת מכך מסקנה אוטומטית שהתבטאויות אלה מחייבות פסילת הודאותיו של מוחמד בביצוע העבירה. לא בהכרח מובילה אמירה פסולה בחקירה להודאה פסולה". נאור גם קובעת, כי חלק מההתבטאויות הפוגעות שייחסה ההגנה לחוקרים, הוצאו מהקשרן והיו לגיטימיות. נאור מסיקה, כי ההתבטאויות הפוגעות לא שברו את רוחו של מובארק ולא הביאו אותו להודות ברצח שלא ביצע.

פגעו בסניגורים הציבוריים

בהמשך פסק הדין מסכמת נאור נקודה זו, ורומזת שיש להעמיד לדין משמעתי את אותם חוקרים: "כאשר יש הצדקה חקירתית עניינית לזמן בני משפחה של חשוד לחקירה, יש לזמנם; אולם, אין להפוך הצדקה חקירתית עניינית זו לאיום, המוצג בפני החשוד במישרין או בדרך רמיזה, שמא יתפתה החשוד לבקש להסירו בתמורה למסירת הודאה בעבירה. "חוקרי המשטרה מייצגים את מדינת ישראל - מדינה דמוקרטית שבה הזכות לכבוד האדם היא זכות יסוד חוקתית - ולהתבטאויות גזעניות ופוגעניות אין כל מקום בחקירתם, קל וחומר נוכח הסיכון שהתבטאויות מסוג זה ישפיעו על רצונו החופשי של הנחקר. "אין גם מקום לכך שחוקר יאמר לחשוד שאין ערך לייצוג בידי סניגור, שכן זכות ההיוועצות היא אחת מהערובות המרכזיות לשמירת זכויותיו הבסיסיות של החשוד. חומרה רבה יש באמירות המפחיתות בערכם של סניגורים ציבוריים; מדובר בהכפשה ללא כל בסיס, דווקא של ציבור עורכי הדין אשר מגנים על זכויותיהם של חשודים שידם אינה משגת. גם חקירת חשוד בדבר תוכן פגישתו עם סנגור היא מעשה אסור בכל קנה מידה, החותר תחת תכלית זכות ההיוועצות". והיא מסכמת: "בנסיבות עניינו של מוחמד בתיק זה, הפסול שבחלק ממעשי החוקרים אינו מוביל לפסלות הודאותיו ברצח. אזכיר, עם זאת, כפי שצוין בפסק דין יששכרוב, כי לצד העילות לפסילת ראיה, קיימים סעדים חלופיים בגין התנהלות פסולה של חוקרים, לרבות הליכים משמעתיים". השופטים ניל הנדל ויצחק עמית הסכימו עם נאור. את המערערים ייצגו עוה"ד ד"ר אלקנה לייסט ואור שפירו, ואת המדינה - עו"ד יעל שרף.