"העברת חובו של דכנר - עניין חשבונאי"

הלל צ'רני נטל על עצמו את חובו של שמואל דכנר לקבוצת הולילנד, בסך 8.9 מיליון שקל, רק כעניין חשבונאי. כך אומר (יום ה', 11.4.13) חשב הקבוצה, רו"ח אלי חסון, בחקירתו הנגדית בידי סניגורו של צ'רני, עו"ד גיורא אדרת. "אין פה שום רישום כוזב ושום רישום לא תקין", אמר. עם זאת, לקראת סוף עדותו של חסון שאל אותו השופט, דוד רוזן: "אומר לך התובע שלמעשה לפי הרישומים פה, שמואל דכנר לא צריך להחזיר את החוב שלו בסך 8.9 מיליון. אתה אומר: אני לא יודע. זאת התשובה?". חסון השיב: "כן". לדברי חסון, ההעברה נעשתה משום שפעילות הפרויקט הועברה מהולילנד נופש להולילנד תיירות. דכנר היה דירקטור בנופש, אך לא נושא משרה בתיירות. מאחר שרואי החשבון של החברה צפויים היו להסתייג מחוב כה גבוה של מי שפורמלית הוא גורם זר לחברה, הפך החוב להיות של דכנר כלפי צ'רני. חסון ציין, כי בהולילנד תיירות היו הלוואות בעלים בסכומים של עשרות מיליוני שקלים, ועוד 8.9 מיליון שקל לא היו בעייתיים. חסון הוסיף, כי דכנר קיבל הלוואות כנגד תקבוליו העתידיים בפרויקט, מתוך כוונה לבצע התחשבנות כאשר הפרויקט יסתיים וניתן יהיה לקבוע את הסכום המגיע לו. לדבריו, דכנר טען בפניו שוב ושוב שאינו מתוגמל כראוי על עבודתו, ואף פרס בפניו את בעיותיו הכספיות שנבעו ממחלתה של בתו ומחובותיו לשוק האפור.

עמדת רואה החשבון

אדרת טען, כי ההלוואות שקיבל דכנר הועברו מסעיף "הלוואות" בדוחות הכספיים של הולילנד לשנת 1998 לסעיף "עלויות פרויקט" בדוחות 1999. התביעה טוענת, כי לא מדובר באותו סכום וכי חובו של דכנר - שהיה כסות לתשלומי שוחד - נמחק. חסון אמר, כי נראה לו שגירסתו של אדרת היא הנכונה. לדברי אדרת, רואה החשבון של הולילנד (מיכאל ברזילי) סירב לאשר את העברת ההלוואה, אך התביעה אומרת שהמהלך הוסתר ממנו. חסון אמר גם בנקודה זו, כי הצדק עם אדרת. רוזן תהה מדוע רק התשלומים לדכנר ניתנו מהולילנד נופש, בעוד כל יתר הוצאות הפרויקט היו בהולילנד תיירות. חסון השיב, שכך היה. עוד ביקש רוזן לדעת, היכן בדוחות של הולילנד נופש מופיעה אותה הלוואת בעלים (של צ'רני) שלדבריו כיסתה את חובו של דכנר. חסון השיב, כי אכן אין הלוואה כזו, וכי התהליך עבר דרך דוחות רווח והפסד של החברה. "מעניין שעל הסבת החוב אנחנו שומעים פעם ראשונה בבית המשפט, ולפני שלושה ימים לא סיפרת לנו שברזילי לא אישר את זה. עכשיו אני גם מבין למה אתה תישאר שם [בהולילנד] עוד 20 שנה", אמר רוזן בציניות. אדרת: "את זה אני לא מבין". רוזן, שוב בציניות: "כי הוא עובד טוב מאוד". התביעה הוסיפה, כי נושא הסבת החוב אינו מופיע ברשימותיהם של רואי החשבון, והטענה לא הועלתה בידי חסון וצ'רני בחקירותיהם במשטרה. חסון השיב, כי התייחס במשטרה רק למסמכים שהוצגו לו. רוזן: "בבית המשפט יכולת להתייחס לזה". חסון הוסיף, כי בפועל הועברו ההלוואות שניתנו לדכנר לסעיף עלויות הפרויקט. רוזן: "מתי גילית את זה?". חסון: "אולי לפני שנה". רוזן: "יפה. בשום מילה לא אמרת לנו שרואה החשבון לא קיבל ושבעצם מדובר על הצעה שהצעת נדחתה ושלא באה לידי ביטוי ברישומים. למה?". חסון: "ברישומים בכרטיס זה נרשם. התובע אמר לי שישאלו אותו על זה בחקירה הנגדית". רוזן בציניות: "זה עמד לך על קצה הלשון". אדרת: "זה לא חשוב מה שהוא חושב, אלא מה שנעשה בפועל".

רישום התרומות

בהמשך הדיון ביקש רוזן שוב ושוב לדעת, מדוע תרומותיה של קבוצת הולילנד ליד שרה נרשמו כהוצאה של הפרויקט. לאחר שהתחמק מספר פעמים, השיב חסון שכך הורה לו צ'רני. רוזן: "התביעה קושרת את התרומות הללו לפרויקט. גם אתה עושה את זה?". חסון: "אני לא יכול להכחיש את זה". אדרת טען, כי לא צריך להיות קשר ישיר בין האינטרסים של הגוף התורם לבין התרומה - בניגוד להוצאות אחרות, שיש להוכיח את הקשר שלהן לייצור ההכנסה. חסון אמר, כי מדובר בפעולה לגיטימית, בעוד דכנר טען בעדותו שזהו מהלך פסול. חסון אמר, שוב בניגוד לעדותו של דכנר, כי השניים כלל לא שוחחו בנושא, וכי מעולם לא שמע רמז לכך שמדובר למעשה בשוחד. "כל התרומות מגובות בקבלות, כולן וולונטריות ואין להן שום קשר לעניין", הוסיף. בהמשך החקירה התייחס אדרת למסמך עליו חתומים לכאורה דכנר וצ'רני, ובו התייחס דכנר כמעט במפורש לתשלומי שוחד בסך 15-10 מיליון שקל לאהוד אולמרט, אורי לופוליאנסקי ואחרים. לדברי חסון, הוא ראה את המסמך בפעם הראשונה בחקירתו במשטרה, הוא לא ידע דבר על תשלומי שוחד ואינו מכיר את המונח "הוצאות מיוחדות" הנזכר במסמך. בחקירה החוזרת טען התובע, עו"ד ירון גולומב, כי מהמסמכים עולה שחסון הסתיר מרואי החשבון את הטיפול בחובו של דכנר. חסון שב ואמר, כי רואי החשבון לא אישרו את הפעולה, אם כי אישר שהיא בוצעה בכרטסות של הולילנד אך לא באה לידי ביטוי בדוחות הכספיים.