בית המשפט המחוזי בתל אביב ביצע חוסר צדק דיוני העולה כדי עיוות דין, המצדיק קבלת ערעור ב"גלגול שלישי" והחזרת הדיון לבית משפט השלום בתל אביב. כך קובע בהחלטה נדירה (11.4.14) בית המשפט העליון. את ההחלטה במחוזי נתנו סגניות הנשיאה
אסתר קובו ו
מיכל רובינשטיין והשופטת עפרה צ'רניאק.
פנחס פרץ הגיש תביעה נגד כלל ביטוח בעקבות שריפה שפרצה בעסקו למערכות טלוויזיה במעגל סגור וציוד בילוש ואבטחה שפעל בבאר שבע. כלל טענה, כי פרץ אינו זכאי לתגמולי ביטוח משתי סיבות: הוא הסתיר ממנה את עברו הביטוחי ואת העובדה שחברות אחרות סירבו לבטח אותו, ושהוא עצמו הצית את העסק.
בית משפט השלום דחה את תביעתו של פרץ לאחר שקבע, שקיים יסוד לחשד שהוא היה מעורב בשריפה. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורו של פרץ בקובעו, "פסק הדין אינו מבוסס על עובדות אלא על הנחות והשערות אשר הן כשלעצמן סותרות אחת את רעותה, לרבות מסקנת בית המשפט כי המבקש הצית את עסקו. מסקנה זו אין לה ביסוס הולם בחומר הראיות. בסופו של יום, לא ניתן לקבוע כיצד התרחשה 'ההצתה' בבית העסק והמשיבה לא הרימה את הנטל שהוטל עליה להוכיח 'שההצתה בוצעה על-ידי המערער'. התיאוריות שהובאו על-ידי נציגי חברת הביטוח לקו בסתירות".
כלל ביקשה לערער על החלטת המחוזי, באומרה שנגרם לה חוסר צדק בכך שהשופטות לא התייחסו לטענתה בדבר הסתרת המידע בידי פרץ. השופט
חנן מלצר קיבל בקשה זו באומרו, כי כלל העלתה מהרגע הראשון את טענת הסתרת המידע. ואולם, גם בית משפט השלום וגם בית המשפט המחוזי כלל לא עסקו בה, ולאור זאת היה צריך המחוזי להחזיר את הדיון לבית משפט השלום כדי שיתייחס אליה. "לא מדובר אך ורק בטעות (שאינה מהווה טעם מספיק למתן רשות ערעור) אלא מדובר בחוסר צדק דיוני שעולה כדי עיוות דין שלא ניתן להתעלם ממנו", קובע מלצר.
השופטים
יורם דנציגר ו
עוזי פוגלמן הסכימו עם מלצר. את כלל ייצג עו"ד מ' תגר, ואת פרץ - עוה"ד ח' קליר, ש' סביון ור' מליק. פרץ חויב בתשלום הוצאות בסך 5,000 שקל.