בתעלת פנמה מרחיבים את השערים, המווסתים את גובה המים, ומאפשרים לכלי-שיט לנוע בין האוקיינוס האטלנטי לבין האוקיינוס השקט. הרחבת התעלה תאפשרא מעבר של ספינות גדולות במיוחד החל מאמצע שנת 2015.
עלות הרחבת התעלה - יותר מחמישה מיליארדי דולר ורבע.
תעלת פנמה נחנכה באוגוסט 1914, והעבודות כעת כוללות העמקתה והרחבתה - בנוסף להתקנת שערים רחבים יותר. הפרויקט חשוב ביותר לפנמה, כיוון שחברות הספנות הגדולות נוטשות את התעלה כיוון שאינה מתאימה למעבר ספינותיהן. הנהלת רשות תעלת פנמה מאמינה, כי הרחבת התעלה תחזיר אותן אליה. כל אניית מכולות, שחוצה את התעלה, משלמת מאות אלפי דולרים דמי מעבר, וכל יום חוצות את התעלה כשמונה ספינות.
יציקת השערים מפגרת לעומת התוכניות בכמעט שמונה חודשים - כיוון שהחברה הקבלנית לא הגיעה לתערובת הנכונה של בטון, שנדרשה כדי להבטיח לשערים עמידות של מאה שנה.
את הרחבת תעלת פנמה החלו כבר בשנות השלושים, אך העבודות הופסקו עקב מלחמת העולם השנייה, ולא חודשו.
תוכנית ההרחבה קובעת, כי לקראת סוף השנה הבאה תסתיים בניית השערים החדשים, שיפעלו במקביל לשערים הישנים, ויתחילו בהכשרת מפעיליהם, נווטי התעלה ומפעילי ספינות הגרר.
נמלים בחוף המזרחי של ארצות-הברית עוברים כעת שינויים הנדסיים, כדי שיוכלו לקלוט אניות מכולה גדולות, הנושאות 13,000 מכולות - פי שלושה מאניות המכולה, החוצות כעת את תעלת פנמה.
בחוף המזרחי יש רק שני נמלים, המסוגלים לקלוט את אניות המכולה הגדולות - נורפולק בווירג'יניה ובאלטימור במרילנד. המצב מחייב שינוע יבשתי של המכולות מהנמלים הללו לכל מזרח ארצות-הברית, ויוצר עומס תחבורתי על הכבישים בסביבת הנמלים הללו. נמל ניו-יורק עמוק דיו לקליטת האניות, אך הן אינן יכולות לעבור מתחת לגשר באיון בגלל גובהן; ויש תוכניות להגביה את הגשר השנה. נמל מיאמי עובר העמקה והרחבה, כדי שיוכל לקלוט את ספינות הענק בעוד כשנה וחצי.
בדרום אמריקה יש רק שלוטשה נמלים, שעמוקים מספיק לקליטת האניות הגדולות - באיי באהמה, ברפובליקה הדומיניקאנית ובעיר פנמה סיטי.