שני סניפים של
בנק הפועלים, האחד בקריית שמונה והאחר באילת, פעלו שלא כדין כלפי לקוחותיהם והפסידו בהליכים משפטיים מולם. כך עולה משני פסקי דין שניתנו בתחילת החודש.
אילת: הטעיה בערבות להלוואה במקרה הראשון דחה (4.4.13) שופט בית משפט השלום באילת, ליאור ברינגר, תביעה של סניף בנק הפועלים בעיר נגד סיגלית צידון. התביעה הוגשה בגין ערבות בסך 60,000 שקל עליה חתמה צידון לטובת לקוחה של הבנק. ברינגר קבע, כי הבנק לא מסר לצידון מידע חיוני על מצבה הקשה של הלקוחה ולא הבהיר לה שההלוואה מיועדת לכיסוי חלקי של חוב הלקוחה לבנק.
ברינגר אומר: "למיטב הבנתי, במצב דברים זה, כאשר אזרחית תמימה מגיעה לבנק בכדי לחתום ערבות להלוואה של אחר, חובה על הבנק לפרוס בפני הערב את התמונה המלאה הידועה לו בנוגע לחייב, בקשר עם ההלוואה הנערבת, ולהסביר לו בשפה פשוטה וברורה מה הסיכונים שהוא לוקח על עצמו. הבנק צריך להסביר לערב את הרקע להלוואה, את מצבו הכספי של החייב ואת משמעותה של חתימת הערבות, כך שהערב יוכל לקבל החלטה מושכלת ככל האפשר, כמיטב הבנתו, בנוגע לחתימתו כערב לחובותיו של אחר.
"אינני מסכים עם עמדת הבנק לפיה משהערב איננו שואל, הבנק אינו חייב לפרוס בפניו את תמונת המצב כפי שהיא ידועה לבנק. סבורני כי הבנק צריך להיות אקטיבי וליזום בעצמו את מתן המידע הנ"ל ולהסבירו לערב, גם אם זה אינו שואל, פעמים רבות מכוון שאינו מודע לחשיבות המידע ולמשמעותו, פעמים מכיוון שהלווה מטעה אותו והוא בתמימותו ובהיותו הדיוט, אינו יודע לשאול את השאלות הנכונות". ברינגר חייב את בנק הפועלים לשלם לצידון הוצאות של 15,000 שקל.
קרית שמונה: לחץ על אב שכול במקרה השני קבעה (3.4.13) שופטת בית משפט השלום בתל אביב, רחל ערקובי, כי סניף בנק הפועלים בקריית שמונה הפעיל לחץ פסול על אב שכול והביא אותו לפרוע, ללא כל הצדקה, את חובותיו של בנו לבנק.
יותם ביטון נהרג בתאונת דרכים ביוני 2008, כאשר היה בן 25, והותיר אחריו חוב של 36,000 שקל לבנק הפועלים. נציג הבנק פנה זמן קצר לאחר מכן לחיים ביטון, אביו של יותם, דרש ממנו לכסות את החוב ואיים שאם לא יעשה כן - יחויב בריבית דריבית. "הנתבע הפעיל לחץ בלתי הוגן על אב שכול לשלם חוב שאינו שלו, בפרק זמן קצר מאוד לאחר מות בנו, מבלי שמסר לו מידע הרלוונטי לזכויותיו, ולמערכת היחסים שבין המנוח לבין הבנק ובינו כיורש לבין הבנק", קובעת ערקובי.
עוד אומרת ערקובי, כי תצהירו של מי שהיה סגן מנהל הסניף, משה יהודה, אינו שווה מאומה משום שהוא אישר בעדותו שכלל אינו מכיר את העובדות ואף אינו יודע מדוע התבקש למסור את התצהיר. ערקובי קובעת, כי בגירסת הבנק אין שמץ של אמת. היא חייבה את בנק הפועלים להשיב לביטון את כל הכספים ששילם ולשלם לו הוצאות בסך 4,200 שקל, לאחר שקבעה כי הוא "פעל בניגוד לחובותיו כבנק והפר את חובות האמון המוטלות עליו".
