ח"כ
צחי הנגבי (הליכוד-ביתנו), אומר (יום ה', 18.4.13), כי שלב חיפוש הפתרונות בנושא השוויון בנטל וגיוס החרדים כבר הסתיים, משום שהוא יתבסס על ההסכם הקואליציוני. הנגבי דיבר בכינוס המרכזי של מחוזות לשכת עורכי הדין.
"ועדת פרי תביא את החוק, הכנסת תאשר אותו, ולכל המאוחר בעוד שבעה-שמונה חודשים יהיה חוק. הסערה תהיה כמובן עם זה שהציבור החרדי יאמר שאינו יכול לחיות איתו. זה יהיה קרב, הוא יחייב נחישות, אבל אני מקווה שהמטרה תושג. הפור נפל, החרדים אינם בקואליציה ומרכיביה תמימי דעים בנושא הזה", הוסיף הנגבי.
ח"כ
איילת שקד (הבית היהודי) אמרה, כי בעיניה חשוב יותר שגברים חרדים ישתלבו בשוק העבודה מאשר שיתגייסו לצה"ל. היא ציינה, כי כלל תקציב הישיבות במדינה הוא 950 מיליון שקל שבעיניה הוא תקציב סביר. ואולם, אמרה, את הפטור מארנונה לאברכים יש לבטל כאשר ייצאו לעבוד. "מי שלומד ברצינות מבוקר עד לילה - שיישאר ללמוד. אבל רבים לא לומדים, והם צריכים להיכנס לשוק העבודה".
יהיו תוכניות הכשרה יו"ר עמותת "טוב" לשילוב חרדים בעבודה, חנוך ורדיגר, הזהיר שהחוק העתידי יפלוט לרחוב עשרות אלפי חרדים שלא יוכלו ללמוד ושאין להם הכשרה מקצועית. "נהיה הרבה יותר דומים למה שהיה פה בשנות ה-50 מאשר למה שהיה בשנות ה-90 בעלייה מברית המועצות. את מה שתחסכו בארנונה - תעבירו למשרד הרווחה, כי שם יהיה צריך את זה. מישהו באמת חושב שמהיום למחר הם ימצאו עבודה?
"מדינה אחראית לא עושה פעולות שנועדו לרצות המון. היא אמורה לתת מענה אמיתי ופתרון. תקלטו את אותו מספר של אנשים שאתם מסוגלים להעביר הכשרה, שיכולים לפרנס את עצמם ולתרום לחברה", הציע ורדיגר. "חרדי יגלה בעוד שבעה-שמונה חודשים שאין לו לאן ללכת, אין מי שיקלוט אותו, ואז יגידו שהם פרזיטים". לטענת ורדיגר, קיימת מגמה של התלהמות נגד הציבור החרדי, המתחיל להרגיש זר במדינתו. לדבריו, קו התפר בציבור החרדי עובר בגיל הנישואין, ולא תהיה שום דרך לגייס אותם לפני כן.
שקד אמרה בתגובה, כי המתווה המתוכנן יוכנס לתוקף בעוד חמש שנים, וכי חרדים מבוגרים - דוגמת אלה עליהם דיבר ורדיגר - יוכלו להמשיך ללמוד. במקביל הם יוכלו לבחור לצאת לעבודה, ומשרד הכלכלה בראשותו של
נפתלי בנט כבר מכין תוכניות הכשרה.
"אנחנו נושאות בנטל האונס" ח"כ
אחמד טיבי אמר, כי אין כל קשר בין שירות החרדים לבין גיוס הערבים. היוזמות בנושא זה, אמר, באו מ"אוהבי ערבים" כמו
אביגדור ליברמן. "רובכם לא רוצים שנהיה בצבא", אמר. הוא גם הביע התנגדות לשירות אזרחי, באומרו שמדובר בתחליף לשירות צבאי, וכי בשום מקום בעולם אין התניה של זכויות בחובות. לדבריו, "אני רוצה שוויון בנתח ולא שוויון בנטל. אנחנו והחרדים הכי עניים בחברה הישראלית, ובכל זאת רוצים להטיל עלינו את הנטל, אבל המתנחלים גוזלים יותר כסף מאשר החרדים".
ח"כ מרב מיכאלי (העבודה), אמרה, כי מפלגתה אינה רואה את ההצעה כשוויון בנטל ולכן הממשלה אינה יכולה לבנות על תמיכתה בה. לדבריה, המפלגה מתנגדת בעיקרון לכפייה, וסבורה שיש לפעול בשיתוף ובהידברות. "הדבר הכי חשוב כיום לחברה הישראלית הוא לגשר על הפערים", אמרה. "בצה"ל יש עודף כוח אדם ואפשר לקצר את השירות גם בכוח האדם הקיים".
עוד אמרה מיכאלי, כי אינה מתלהבת מהשירות האזרחי, משום שהדבר יביא לכך שהמתנדבים יחליפו את מי שמשתכרים ממילא שכר מינימום. בהתייחסה לסוגיית השוויון אמרה מיכאלי, כי אין לחפש את שוויון הנשים דווקא בשירות הצבאי. "אנחנו נושאות בנטל האונס", העירה.
