רשות ניירות ערך מקימה ועדה לטיפול בירידה במחזורי המסחר בבורסה. כך גילה (יום ג', 23.4.13) יו"ר הרשות, פרופ' שמואל האוזר, במסגרת הגשת הדוח השנתי של הרשות לשנת 2012 לשר האוצר
יאיר לפיד וליו"ר ועדת הכספים ניסן סלומינסקי.
בראש הוועדה יעמוד פרופ' משה בן-חורין, ויהיו חברים בה פרופ' אבי וואהל, יהודה בן אסייאג,
דוד ברוך, יורם סירקיס, רובי גולדנברג, הילה בן חיים, איציק שורקי וד"ר גיתית גור גרשגורן.
מרשות ני"ע נמסר כי הא מכירה בצורך לבחון את כל האפשרויות והאמצעים לפיתוחה של הבורסה בתל אביב. "שוקי ההון בעולם חוו בשנים האחרונות טלטלות סוערות. המשבר הפיננסי שפרץ בשנת 2008 טרם חלף, והשלכותיו ניכרות עדיין בכלכלה המערבית. אחד מתוצרי המשבר הוא ירידה עקבית בהיקפי המסחר בבורסות ברחבי העולם. השלכות המשבר לא פסחו על הבורסה בישראל, ואנו עדים בארבע השנים האחרונות לקיטון במחזורי המסחר במניות ובאגרות חוב בהשוואה לתקופה שקדמה למשבר", נמסר מהרשות.
לדברי הרשות, מצב בו מחזורי המסחר בבורסה נמוכים פוגע בנזילות וביעילות השוק המשני לניירות ערך, ומשפיע בעקיפין גם על השוק הראשוני. תוצאה זו עלולה לפגוע בנגישות של שוק ההון כחלופה בת קיימא לגיוס מקורות הון על-ידי המגזר העסקי. על כן, מבקשת הרשות לשקול כלים לעידוד המסחר והסחירות בבורסה, שתגדיל את היצע מקורות ההון ליזמים כמנוף לצמיחה כלכלית מבלי לוותר על פיקוח יעיל שתכליתו היא בראש ובראשונה הגנה על עניינם של ציבור המשקיעים והבטחת קיומו של שוק הון יעיל בישראל לאורך זמן.
בכלל זה הוועדה מתבקשת לבחון ולהתייחס, בין היתר, להשקת מוצרים פיננסיים חדשים; למסחר אלגוריתמי בתדירות גבוהה (High Frequency Trading); לשיטות מסחר ופקודות מסחר; למבנה עמלות מסחר; להקמת מאגר השאלות לניירות ערך ולעידוד משקיעים זרים.
מצב השווקים: גידול בקרנות הנאמנות ובתעודות סל הדוח השנתי של הרשות מציג תמונת מצב נכון לשנת 2012 בנוגע למצב שוק ההון בישראל, בהתייחס לחברות הציבוריות, חברות האג"ח, מנהלי קרנות הנאמנות, מנהלי תעודות הסל, מנהלי תיקים ויועצי השקעות.
מהנתונים עולה כי נכון לסוף שנת 2012 רשומות למסחר בבורסה 611 חברות, מתוכן 72 חברות שהנפיקו אג"ח בלבד. בשנה זו, חל קיטון בהיקף גיוסי ההון והחוב בשוק ההון המקומי. המגזר העסקי בישראל גייס כ-2,784 מיליון ש"ח במניות בשנה זו (בהשוואה לכ-3,988 מיליון ש"ח שגויסו בשנה הקודמת) וכ-25,479 מיליון ש"ח באגרות חוב (בהשוואה לכ-31,979 מיליון ש"ח בשנה הקודמת).
בשנה זו לא גייסו חברות חדשות הון עצמי בבורסה ו-45 חברות נמחקו מן המסחר בה - מתוכן 11 חברות ביקשו להימחק מן הבורסה, השאר מוזגו או הגיעו לסוף דרכן הכלכלית בבורסה בשל אי-עמידה בכללי השימור.
כמו-כן, מסתמן גידול בכספי הציבור המושקעים בקרנות נאמנות ובתעודות סל: שווי הנכסים שהוחזקו בקרנות הנאמנות נכון לסוף שנת 2012 הסתכם בכ-170.1 מיליארד ש"ח, בהשוואה לכ-142.3 מיליארד ש"ח נכון לסוף שנת 2011. שווי החזקות הציבור בתעודות סל בסוף שנת 2012 הסתכם בכ-68.9 מיליארד ש"ח, בהשוואה לכ-56.8 מיליארד ש"ח בסוף שנת 2011.
הסדרי חוב: תמונת מצב מדאיגה מהדוח השנתי עולה תמונת מצב מדאיגה בנוגע להסדרי החוב - בשנת 2012 פתחו כ-28 תאגידים במשא-ומתן עם מחזיקי אגרות החוב. הרשות מציינת בהקשר זה כי לאור ההיקף הנרחב של הפדיונות הצפוי בשנים 2013 ו-2014, ההערכה היא שהמספר הגדול של תאגידים הפותחים במגעים עם מחזיקי אגרות החוב לצורך גיבוש הסדר יישאר בעינו. בניסיון להתמודד עם תופעת הסדרי החוב, פיתחה הרשות "ארגז כלים" רגולטורי, שנועד להגביר את ההגנה על המשקיעים בעתות משבר, ולשדר להם מבעוד מועד סימני אזהרה על מצבן הכספי של החברות, שיסייע להם בהליך קבלת ההחלטות. בשנה האחרונה הרשות פעלה לעידוד הנאמנים על אג"ח הציבורי והגופים המוסדיים לקחת חלק אקטיבי יותר בגיבוש הסדרי החוב, תחת ההנחה כי ללא מעורבות פעילה מצדם ספק אם ניתן למקסם את ההגנה על זכויות המשקיעים בהסדרי חוב.
הסוגיה של הסדרי חוב מדאיגה גם נוכח מספר החברות עם הפניית תשומת לב והערת עסק חי. בשנה האחרונה מספר החברות עם הערת עסק חי גדל מ-55 ל-89. כמו-כן, כ-180 חברות (כשליש מהחברות הנסחרות בבורסה) כוללות הפניית תשומת לב או הערת עסק חי. הנתונים הללו מצביעים על החשיפה הגדולה שיש למשקיעים ועל העובדה שההשקעות בשווקים הריאליים והפיננסים חשופות עדיין לסיכונים לא קטנים, בעיקר בשל העובדה שישראל חשופה להתפתחויות הכלכליות בעולם ונמצאת במצב שביר נוכח הגרעון התקציבי שיש לכסותו".
יוזמות להגנה על הצרכן דגש מיוחד בדוח השנתי של הרשות ניתן ביחס ליוזמות "צרכניות" שהרשות מקדמת במטרה לייצר תחרות ולהפחית עלויות עבור המשקיעים וכלל משקי הבית. הצעדים הננקטים על-ידי הרשות בהקשר הנדון משקפים תפישת עולם לפיה תפקידה, כמי שמופקדת על שמירת עניינו של ציבור המשקיעים, אינו מתמצה בפעילות הקלאסית של פיקוח ואכיפה, אלא כולל גם אחריות להסרת חסמים ליצירת סביבה תחרותית יותר לרווחת המשקיע.
דוגמה לפעילות צרכנית של הרשות ניתן לראות בתחום מוצרי קרנות הנאמנות. מדובר במוצרים שנמצאים בתיק הנכסים של הציבור הרחב, ומשכך החליטה הרשות לנקוט בשורה של פעולות שמטרתן להוזיל עלויות ולשכלל תחרות. כגון:
- הפחתת עמלות ההפצה - הוזלה של דמי הניהול בקרנות הנאמנות באמצעות הסרת חסמים להורדתם (תיקון התקנות ביזמת הרשות אושר לאחרונה בוועדת הכספים של הכנסת).
- קפ"מ - השקת קרן פיקדונות ומלוות שתוכל להציע למשקיע תחליף עדיף לפק"מ. המוצר מיועד להיות מוחרג מתחולת חוק הייעוץ ובכך להיות נגיש יותר לציבור.
- ערוץ הפצה אלטרנטיבי - יאפשר למשקיעים לרכוש את קרנות הנאמנות במחירים זולים מהותית (למשל: ללא דמי שמירה) וכן לקבל החזר כספי על השקעתם של למעלה ממחצית עמלת ההפצה.
- פתיחת השוק לקרנות נאמנות מחו"ל - מודל שמיועד לאפשר נגישות גבוהה למוצרים איכותיים ומוזלים מחו"ל, תוך יישום של מנגנונים לשמירה על עניינו של המשקיע.
בהקשר זה יצוין כי בד-בבד פועלת הרשות כדי להסיר חסמים שיאפשרו למנהלי קרנות נאמנות ישראלים לפעול בחו"ל, ובכך לתרום לסייע לתעשיית הפיננסים הישראלית להיות חלק משוקי הכספים וההון בעולם.
בחודש הבא: פרסום מסקנות הוועדה לקידום השקעות במו"פ בחודש ספטמבר 2012 מינה יו"ר הרשות ועדה בין-משרדית לבחינת אמצעים ומהלכים לטובת עידוד ההשקעה בחברות הזנק בתחום המחקר והפיתוח באמצעות הבורסה, והפיכת הבורסה לבורסה "מתמחה" לגבי חברות הזנק. זאת מבלי להתפשר על שמירת עניינו של ציבור המשקיעים ותקינות המסחר.
הוועדה עמדה על יתרונות אפשריים בהנגשת הבורסה לחברות ההזנק, ובכלל זה גיוון מקורות ההון של החברות; פתיחת ערוץ גיוס הון מהציבור בשלב שבו החברה עדיין לא "בשלה" להנפקה בנאסד"ק; חיזוק הזיקה של החברה של ישראל (תוך הגדלת הסיכוי שהמטה והפעילות היצרנית, וכך גם הקניין הרוחני, יישארו בישראל); תמיכה בפיתוח שוק ההון הישראלי ויצירת עניין בינלאומי בבורסה הישראלית. החשיבות של יצירת זמינות לגיוס הון בבורסה בתל אביב טמונה בהשארת מרכז פעילותן של חברות הטכנולוגיה בישראל, ביצירת תעסוקה ובתרומה לצמיחה הכלכלית.
בחודש הבא תגיש הוועדה את המלצותיה ליו"ר הרשות, ובהן המלצות שיקלו על המשקיעים לבצע תמחור הולם של חברות ההזנק והפחתת עלויות. ההמלצות יכללו מעטפת כוללת של תיקוני חקיקה והתאמות רגולטוריות בשורה של תחומים: יצירת תמריצי מס, ערבויות ממשלה, הקלה בכללי הרישום של הבורסה, התאמת הוראות גילוי (לרבות אפשרות לדיווח בשפה האנגלית), הקלות בממשל תאגידי, עידוד אנליזה בלתי תלויה, הנגשה למשקיעים זרים, סחירות ומעורבות גופים מוסדיים. לצד אלה תציג הוועדה מודל מתקדם לרישום למסחר של קרנות הון סיכון וכן פתרונות מימון חוץ-בורסאיים כגון Crowd Funding ומועדוני משקיעים.
