"הבעיה העיקרית של המשק הישראלי היא גירעון הממשלה" - כך אמר נגיד בנק ישראל,
סטנלי פישר, בדברים שנשא בכנס המכון למחקרי ביטחון לאומי.
לדבריו, ב-2012 הממשלה הוציאה יותר מהמתוכנן, דבר שכמעט לא קרה מזה הרבה שנים.
הנגיד הסביר מדוע הוא היה למתנגד להעלאת יעד הגירעון ל-4%: "רבים שואלים, מה הבעיה בגירעון של 4% מהתוצר, הרי מדובר בסך הכל ב-1% יותר מ-3%? התשובה מאוד פשוטה. הבעיה עם גירעון של 4% היא שהמשק לא נמצא במצב של אבטלה, מה שמאפשר לנו להניח שהצמיחה תאיץ בשנים האחרונות, כפי שמניחים שיקרה בארה"ב ובאירופה בתגובה לצעדי המדיניות שננקטים שם. אנו נמצאים כעת ברמת תעסוקה גבוהה ולנו אין את הלוקסוס של צפי לגידול חד בצמיחה במבט קדימה, ולכן עלינו לטפל בגירעון בתקציב".
הנגיד התייחס לפגישתו אתמול עם שר האוצר
יאיר לפיד, אשר התיישר עם עמדת הנגיד וקבע כי יעד הגירעון יעמוד על 3%.
לדעתי זו החלטה אמיצה וחשובה, ואם נצליח לעמוד בה היא תתרום להתאוששות הצמיחה במשק. הגידול בגירעון מ-2007 ל-2009 לא היה תוצאה של גידול בהוצאה אלא של קריסה בהכנסות ממיסים כתוצאה מהירידה בצמיחה. אם ניכנס למיתון בשנים הקרובות, דבר לא צפוי אבל לא בלתי אפשרי, הגירעון יגדל בעוד 4%, לרמות הכי גבוהות שראינו במאה ה-21. לכן, אני מאוד שמח ששר האוצר וראש הממשלה החליטו שיעד של 3% הוא יעד טוב ובר השגה".
פישר התייחס לנושא הייצוא, ואמר כי המשק מייצא 40% מהתמ"ג שלו, ולכן המצב במשק העולמי משפיע מאוד על המשק הישראלי. "לפני שבוע קיבלנו את התחזיות של קרן המטבע הבינלאומית. כל התחזיות ל-2014, לארה"ב, לאירופה, ואפילו לשווקים המתעוררים, חוזות מצב טוב יותר מאשר ב-2013, וזה דווקא סימן לכך שהמצב כעת לא טוב. הסחר העולמי צפוי לצמוח ב-2013 ב-3.6%, כמחצית מהממוצע ארוך הטווח של השנים האחרונות, דבר שמהווה חדשות לא טובות ליצוא הישראלי".
"מספיק סיבות טובות לחפש דרכים לחיסכון בתקציב הביטחון" פישר התייחס לתקציב הביטחון, לביקורת עליו ועל הקיצוצים הצפויים בו, ואמר כי בהסתכלות היסטורית על תקציב זה מראה ירידה מתמשכת כחלק מכלל התוצר מאז מלחמת יום הכיפורים, והגיע נכון להיום לשיעורים נמוכים במונחים היסטוריים.
"קשה מאוד לנהל מדיניות תקציבית עם הוצאות ביטחון של מעל 20% מהתוצר כפי שהיה בישראל בשנות ה-70 וה-80 - זה מביא בדרך כלל לכך שממשלות מדפיסות כסף ויוצרות אינפלציה, כמו שאכן קרה בישראל. לירידה בנטל הביטחון הייתה השפעה חיובית על הצמיחה בשנות ה-90, ובמידה פחותה גם כיום - בארה"ב תופעה זו כונתה 'דיבידנד של שלום'", אמר פישר.
עם זאת, הוא ציין כי במונחים ריאליים הוצאות הביטחון הולכות וגדלות, והגיעו אל מעל 50 מיליארד שקל - החלק הגדול ביותר תקציב המדינה. "כל ישראלי ששירת בצבא יודע שיש בזבוז במערכת הביטחון, אם כי אין צבא שאין בו בזבוז ואי יעילות - השאלה היא כיצד ניתן להתמודד עם זה. בשל המצב התקציבי בישראל ישנו לחץ מיוחד על תקציב הביטחון. יש את אלו שטוענים שהאיומים לטווח הקצר פחתו היות והמדינות השכנות לנו לא מהוות יותר איום, ומצד שני יש את אלו שטוענים שהאיומים מהאויבים הרחוקים יותר דווקא גדלו. גם אם לוקחים בחשבון את העלות של הצבא הסדיר שאינו מקבל שכר מלא, הרי במונחים היסטוריים, כאמור, חלקו של תקציב הביטחון בתוצר ירד. עם זאת, יש לנו סיבות מספיק טובות מבחינה כלכלית לחפש דרכים לחיסכון בתקציב הביטחון - מה שיקרה בתקציב זה ישפיע על היכולת של המשק לחזור ליציבות התקציבית מהסוג שהייתה לנו בשנים 2003-2011. ככלכלן, אין לי מה לתרום לדיון על תקציב הביטחון, למעט זה שאני יכול לומר שחושב לשמור על הביטחון הלאומי, אבל מצד שני לא להגזים עם ההוצאה עליו".