שופט בית המשפט העליון,
צבי זילברטל, יוצא נגד קיצורי דרך בהליכים משפטיים, וקורא להקפיד לפסוע בדרך המלך שנקבעה בחוק. לדברי זילברטל, הערתו מכוונת הן לבתי המשפט והן למדינה.
"נדמה, שכל בעל ניסיון בכגון-דא יסכים, כי 'קיצורי דרך' משפטיים מתבררים תדיר כגורם מאריך ומסרבל, זאת מעבר לפגיעה בזכויות העצור, שהיא בוודאי העיקר. כשמדובר בסדרי הדיון, 'דרך המלך', אף אם היא נדמית ממבט ראשון ארוכה ומיותרת, כמעט תמיד מתבררת בסופו של דבר, במבט כולל, כדרך היעילה והעדיפה, ולו מעצם היותה הדרך שנבחרה מטעמים טובים ומבוררים להיות 'דרך המלך'", אומר זילברטל.
הדברים נאמרו בהחלטתו של זילברטל (יום ד', 24.4.13) להחזיר לבית המשפט המחוזי בבאר שבע את בקשתו של יונתן אלרואי לעיון מחדש בהארכת מעצרו. אלרואי מואשם בסחיטת חרדים שבילו במועדוני לילה בתל אביב, כאשר דרש מהם סכומים ניכרים בתמורה לכך שלא יספר על מעשיהם לבני משפחותיהם ולגורמים בציבור החרדי.
בית המשפט הורה על מעצרו של אלרואי עד תום ההליכים. בתחילת החודש הגיש אלרואי בקשה לעיון מחדש בהחלטה, בה הציע שתי חלופות מעצר שטרם נבדקו. השופט נסר אבו-טהה דחה את הבקשה בלי לדון בה כלל, ועל כך מותח זילברטל ביקורת: "עיון בפסיקת בית משפט זה מוליך למסקנה, כי נראה שבית המשפט הכיר שוב ושוב בחשיבותו של קיום דיון בבקשה לעיון חוזר במעצר, כמו גם בבקשות אחרות שעניינן מעצר ושחרור", הוא מזכיר.
זילברטל מוסיף: "עולה בבירור מפסיקתו של בית משפט זה, כי גם אם לדעת חלק מהשופטים במקרה חריג שבחריג ניתן לדחות בקשה לעיון חוזר ללא קיום דיון, הרי שאפשרות זו שמורה למקרים מובהקים של 'טיפוס על קירות חלקים'.
"סיכויי הבקשה לעיון חוזר להתקבל ייתכן שלא היו גבוהים. ואולם, אינני סבור שמדובר במקרה שהצדיק דחיית בקשה זו ללא כל דיון, ולו מהטעם שבבקשה פירט העורר חלופות מעצר שלא נבחנו ולא נדונו קודם לכן ולא ניתן להתייחס אליה, על פניה, כבקשה שאף לא מגלה 'ולו באורח קלוש וסתמי' (בלשון השופט חשין) עילה לעיון חוזר. אני ער, כמובן, לעומס הבלתי נסבל בו נתונים בתי המשפט ולשאיפה הברורה ליעל את ההליך ולחסוך בזמן שיפוטי. אלא שכפי שציין השופט זמיר, הדיון בבקשה יכול להיות קצר בתכלית, כמו גם ההחלטה שתינתן בסיומו".