בוטל תשלום ארנונה על מסוע הפחם בים

בית המשפט המחוזי בחיפה ביטל (25.4.13) את חיובה של חברת החשמל בתשלום ארנונה של 6 מיליון שקל לעיריית חדרה בגין מסוע הפחם המשתרע 2 ק"מ לתוך הים מתחנת הכוח "מאורות רבין". השופטת יעל וילנר קבעה, כי שטח הים אינו בר חיוב בארנונה. היא אימצה את פסק דינו של בית המשפט בנוגע לנמל אשדוד, שגם בו נקבע שהים אינו חייב בארנונה. וילנר מתייחסת לנוסח צו הארנונה וקובעת: "מבחינה לשונית - ים איננו 'מאגרי מים, בריכות מים, או בריכות להשבחת מי שופכין' ואיננו 'קרקע תפוסה'; ומהבחינה המהותית - תכלית הטלת דמי הארנונה אינה מתקיימת בחיוב שטח הים בארנונה". וילנר מסבירה: "על-פי ההיגיון הבריא, מבחן השכל הישר והמשמעות הרגילה בלשון בני אדם, הים התיכון אינו מהווה 'מאגר מים' או 'בריכה פתוחה'. להבדיל מים שמימיו המלוחים זורמים מחלקו האחד לשני, הוא יציר הטבע ואינו תחום (ואשר רוב חלקיו והמים בהם חורגים מתחום שיפוט המשיבה), מאגר מים ובריכה הינם דרך כלל מעשה ידי אדם, מתוחמים בגבולות ומשמשים למקום אגירת מים מתוקים". ואילו בנוגע לתכלית הארנונה אומרת וילנר: "דמי הארנונה משולמים לרשות המקומית בגין השירותים שמעניקה הרשות ועל-מנת לאפשר לה להעניק מכלול שירותים לתושבי הרשות המקומית. המס אומנם נגבה בעבור סל שירותים שאינו מוגדר מראש והתמורה בגינו לנישום אינה ישירה, אך קיימת ציפייה סבירה של הנישום שתמורה כלשהיא, ולו תמורה עקיפה, תינתן לו. מכאן שקיימת זיקה כלשהיא בין מתן השירותים לחיוב בארנונה. העדר כל זיקה שולל את הצדקת החיוב במקרים בהם העירייה אינה נותנת, בהגדרה, שירותים מוניציפאליים לנכס מסוים. כך בנוגע לשטח הים - לגביו אין פינוי אשפה, אין סלילת כבישים, אין הסדרת תאורה ועוד". את חברת החשמל ייצג משרד הרצוג-פוקס-נאמן, ואת עיריית חדרה - עו"ד אליהו מלך. העירייה חויבה בהוצאות בסך 20,000 שקל.