מבקר המדינה, השופט (בדימ.)
יוסף שפירא, קובע כי הגידול בשירותים הרפואיים שמספקת הרפואה במערכת הפרטית וגידול המשתמשים בה בשנים האחרונות מעצימים את החשש לפגיעה בערכי השוויון, מגדילים את ההוצאה הפרטית של חברי הקופות ואף את ההוצאה הלאומית לבריאות. חוות דעת זו נכתבה במסגרת דוח הביקורת השנתית הראשון שמפרסם שפירא מאז נכנס לתפקידו.
לדבריו, גידול השימוש ברפואה פרטית משפיע על מעבר של כוח אדם רפואי ופרה-רפואי מבתי החולים הציבוריים לבתי החולים הפרטיים, ועולה מיעדיה חשש לביצוע ניתוחים משיקולים שאינם רפואיים גרידא, תחרות בלתי הוגנת בבתי החולים הציבוריים, ועוד. כל זאת, למרות הדעה הרווחת במערכת הבריאות שלרפואה במערכת הפרטית יתרונות רבים, כמו יעילות תפעולית, אפשרות לבחירת רופא, תנאי אשפוז משופרים וזמני המתנה קצרים לביצוע פרוצדורה רפואית ולמרות הגברת התחרות.
לבחון צעדי ייעול בבתי החולים הציבוריים שפירא ציין בדוח כי הבריאות שם לו למטרה לחזק את צביונה הציבורי של מערכת הבריאות וקבע כמה יעדים להשגתה. "אשר על כן, ראוי לבחון נקיטת צעדי ייעול תפעוליים בבתי החולים הציבוריים כדי להשיג יעדים אלה. בתוך כך, על המשרד לבצע עבודת מטה מקיפה ויסודית, בין השאר, בעניין יחסי הגומלין בין בתי החולים הפרטיים לממשלתיים, של הכללית או בתי חולים ציבוריים אחרים ולנקוט צעדים לחיזוק כושר התחרות של הרפואה במערכת הציבורית מול הרפואה במערכת הפרטית", ציין.
עוד כתב כי במצב הדברים כיום קיימים תמריצים רבים, שגורמים לחולים לבחור לקבל שירותים במערכת הרפואה הפרטית. כך למשל, האפשרות לבחור רופא, האפשרות לקצר את זמן ההמתנה לביצוע פרוצדורה רפואית, האפשרות לבחור אביזר, תנאי מלונאות משופרים והיצע גדול של ביטוחים מסחריים פרטיים.
לדברי המבקר, בשל החשש מפעולות רפואיות הנובעות משיקולים שאינם רפואיים בלבד, מן הראוי להבטיח תהליכי בקרה ופיקוח על ביצוע פרוצדורות במערכת הרפואה הפרטית וליישמם, לרבות בבתי החולים הפרטיים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי אין כיום לציבור מידע על איכות הפעילות הרפואית בבתי החולים הממשלתיים או של הכללית או ציבוריים אחרים או הפרטיים, מידע שחשיבותו רבה לצורך השוואה בין בתי החולים השונים. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שהמשרד יגבש מדדי איכות ותקנים לפעילות הרפואית בבתי החולים, שייקחו בחשבון את גיל החולה, מצבו הרפואי וחומרת מחלותיובטרם הפרוצדורה הרפואית, במהלכה ולאחריה.
עוד כתב כי ראוי שמשרדי הבריאות והאוצר ישתפו פעולה לאלתר כדי לצמצם תופעה של כפל הוצאות על ביטוחי בריאות, הגורמת להגדלת ההוצאה הלאומית לבריאות בלא לשפר את בריאותה של האוכלוסיה.
בביקורת עלה כי תהליכי קבלת ההחלטות להקמת בית החולים באשדוד, כבית חולים ציבורי שתותר בו הפעלת שירותי רפואה פרטית במגבלות מסוימות, לא כללו עבודת מטה סדורה ומפורטת לקביעת הסכום המרבי שהמדינה תקצה להקמתו במכרז אל מול עלות הקמת בית חולים ממשלתי. אם משרד האוצר סבר כי מדיניות הממשלה אינה תואמת עוד את הוראות החוק, היה עליו לפעול לגיבוש הצעה לשינוי החקיקה, בין בעצמו ובין באמצעות הבאת הנושא להכרעת הממשלה. לחלופין, היה על משרד האוצר לפעול על-פי הוראות החוק.
מבקר המדינה ציין עוד כי למשרד הבריאות יש כמה תפקידים: לייצר שירותי בריאות ולספקם - חלקם באמצעות בתי החולים הממשלתיים שבבעלותו, לגבש מדיניות בריאות לאומית, לתאם את הגופים במערכת הבריאות, לפקח עליה ולפעול לאסדרתה.
כיום מחזיקות שלוש קופות חולים בבתי חולים פרטיים, ואחת מהן - גם בבתי חולים ציבוריים. "במציאות זו נוצרת ריכוזיות יתר של מערכת הבריאות ומובנה בה מצב של
ניגוד עניינים בשל קשרי הבעלות וספקי השירותים לחברי הקופות ולכלל תושבי המדינה", קבע והוסיף כי בהתחשב בסוגיות אלה, על משרדי הבריאות והאוצר לתת את דעתם למבנה מערכת הבריאות, לדון בו ולקבוע בעבודת מטה מקיפה את דרכי הבקרה והפיקוח על הרפואה הציבורית והרפואה הפרטית.
"על משרדי הבריאות והאוצר לבחון את השינויים שחלו בפרק הזמן הארוך שעבר מאז חקיקתו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי בשנת 1994, בייחוד לנוכח המגמות המסתמנות במערכת הבריאות הציבורית והפרטית, המשפיעות על הכלכלה וגורמות להגדלת ההוצאה הלאומית והפרטית לבריאות, תוך שימור ואף חיזוק הרפואה במערכת הציבורית, שהיא לב לבה של הרפואה בישראל. ראוי לערוך דיון ציבורי בכלל הסוגיות אף בדרג הממשלה והכנסת. בכלל זה יש מקום לשקול הקמת ועדה ציבורית שתוכל להתעמק בסוגיות ותגבש המלצות בנדון", לשון הדוח.
