שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, יורם צלקובניק, גזר (9.5.13) חמש שנות מאסר בפועל על אישה אשר חטפה לפני חמש שנים את בנה מבעלה לשעבר ומסרבת עד היום לגלות את מקום הימצאו.
האישה היא יהודייה וישראלית, האב הוא נוצרי ובלגי ובנם נולד בשנת 1999. האם הוציאה את הבן ממשמורת האב מבלגיה והעבירה אותו ארצה, ולאחר מאבק משפטי ממושך נקבע שעליה להחזירו לאביו. ואולם, אז הודיעה האם שהבן נעלם וטענה שאין לה מידע על מקום הימצאו. בתי המשפט שדנו בעניינה, ובהם בית המשפט העליון, לא נתנו אמון בגירסה זו.
העונש המירבי על החטיפה בה הורשעה האם הוא 20 שנות מאסר, והמדינה ביקשה לגזור עליה 15-10 שנות מאסר. צלקובניק אומר, כי יש מימדים של חומרה במעשיה של האם, בכך שברור שהיא תכננה את חטיפת הילד ומצאה לו מיידית סידור לצורך העלמתו. צלקובניק מוסיף:
"גם אם סייעו אחרים בידי הנאשמת בעניין זה, הרי שברי כי הנאשמת הייתה בעלת עניין מרכזי בהסתרתו, לצורך מניעת העברתו לאביו, והיה בכוחה ובמידת השפעתה המכרעת על הקטין, להביא לשינוי מצבו, ולחשיפת מקום הימצאו, למצער, בתקופה שלאחר היעלמו. אין לדעת את שיעור הנזק שנגרם לקטין עד היום, נוכח הדרך בה בחרה הנאשמת ל'שחק' בגורלו של הילד... עוד מן הראוי ליתן ביטוי לסבלו של האב, המנותק קשר מבנו, ואשר עשה ככל יכולתו, באמצעים המשפטיים שעמדו לרשותו, לקבל חזרה את המשמורת על בנו".
לקולא מציין צלקובניק שהאם פעלה מתוך חשש סובייקטיבי לבנה, גם לה נגרם סבל רב והיא לקתה בבריאותה. הוא מצטט את
אורי זוהר, בביתו שהתה האם כאשר הייתה במעצר בית, אשר שיבח את יושרה וצניעותה. לבסוף אומר צלקובניק, כי אין להחמיר בבת אחת במידה ניכרת את הענישה במקרים כאלו, ולכן כאמור גזר עליה חמש שנות מאסר.