נכים יכולים לחנות למשך 25 דקות במקום המותר לחניה לפריקה וטעינה בלבד, ובפרק זמן זה אין לרשום להם דוחות. כך קובע (9.5.13) שופט בית המשפט העליון,
אליקים רובינשטיין.
רובינשטיין עומד על הצורך החיוני והמובן לאפשר לנכים נגישות קלה למחוז חפצם. לצד זאת, הוא מזכיר, אין המדובר בזכות מוחלטת, אלא בכזו שיש לאזן עם זכויותיהם של יתר המשתמשים בדרך. לדעת רובינשטיין, הפרעה ממשית לתנועה האסורה על נכה, אינה רק הפרעה למעבר הרגיל של כלי רכב והולכי רגל, אלא גם כזו העלולה ליצור תגובת שרשרת.
בהקשר של טעינה ופריקה מציין רובינשטיין, כי אם מקום חניה זה ייתפס לאורך זמן בידי נכה, עלול מי שנזקק לו לחנות במקום אחר ובלתי חוקי, בו יגרום להפרעה ממשית לכלי רכב אחרים ולהולכי הרגל. בנוגע לפרק הזמן שקבע, מסביר רובינשטיין:
"החוק נותן לבעל תו נכה, שמילא אחר התנאים, אפשרות לחניה במקום שאינו מותר ברגיל, ולענייננו מפרץ פריקה וטעינה. יש ליתן לכך משמעות מעשית; המשמעות היא מתן האפשרות לחנות, למשל, לשם 'קנייה קטנה'. מתוך הנחה שניידותו של הנכה מיציאתו מן הרכב עד לחנות קשה יחסית ומתוך הנחה שקניה קטנה בחנות היא עניין של כ-15-10 דקות, יש מקום לאפשר עד 25 דקות לשם ה'סיבוב' כולו, ליציאה מן הרכב, הגעה לחנות, קנייה וחזרה". הוא מדגיש, כי חניה ארוכה יותר אין משמעותה דוח אוטומטי, ועל הפקחים להתחשב בנסיבות העניין, כגון האיזור, השעה וצפיפות החניה.
עוד מעיר רובינשטיין, כי כבר לפני שנתיים קבע בג"ץ, כי "יש לקדם חקיקה שתסדיר את נושא החנייה של נכים באופן ברור ומדויק ובדרך טובה יותר מאשר הדבר נעשה עד היום". ואולם, בדיון שהתקיים בפניו בחודש שעבר מסרו נציגי המדינה ועיריית תל אביב, כי לא ידוע להם על התקדמות כלשהי בנושא זה. "על כך יש להצר. לא בשמים היא", הוא אומר.
רובינשטיין החליט לזכות מחמת הספק את זאב גיא וגדי ורקשטל, נכים אשר חנו בתל אביב במפרצים המיועדים לפריקה וטעינה, ואשר ייצגו את עצמם בפני בית המשפט העליון. את המדינה ייצגה עו"ד נעימה חנאווי, ואת עמותת נגישות לישראל - עוה"ד
תומר רייף, אוריאל לפיד ורון טראוב.